מיזם הדגל התיירותי-ערכי של הרב יוסף צבי רימון 'פארק השמיטה' נחנך היום בירושלים במעמד הרב הראשי, סגן שר הדתות, אישים ומבקרים.
בגן הבוטאני שבירושלים נחנך היום (שני כ' בשבט 9.2.2015) באופן רשמי מיזם התיירות הערכי 'פארק השמיטה', פרי יוזמתו ותכנונו של הרב יוסף צבי רימון, רב אלון שבות דרום. הטקס התקיים במעמד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן, מנכ"ל המשרד לענייני דתות אלחנן גלט, רפאל אנטמן הממונה על תחום השמיטה במשרד לשרותי דת, הרב שמואל זעפרני ראש ישיבת 'המאירי', חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, המשנה לראש עיריית ירושלים דב קלמנוביץ' ואישי ציבור נוספים.
אורחים נוספים באירוע היו לחומי גדוד דוכיפת ותלמידות בית ספר אוולינה דה-רוטשילד שחנכו בפועל את המיזם החינוכי המשלב פעילות אינטראקטיבית הכוללת ניווט ושימוש באמצעים חדשניים וייחודיים להכרת ערכיה של שנת השמיטה. באי הטקס, אישים חיילים ותלמידים, חברו והתנסו בעצמם קודם לטקס עצמו בתחנות השונות של מיזם הפארק הייחודי.
ראשון הדוברים בטקס היה הרב בן דהן שסיפר על התחושות המיוחדות בשנת השמיטה הזו לעומת קודמותיה, "זו שנת שמיטה שבה לראשונה מזה שנים רבות שבמשרד נמצאים מי שמכירים בשמיטה כמצווה שאנחנו מחויבים לקיים אותה, מצווה שמחברת אותנו לארץ, אחרי שנים רבות שגדולי עולם ציפו שנגיע לרגע הזה אנחנו זכינו בכך. עוד ציין בדבריו את המאמצים שהושקעו על מנת לקרב את השמיטה אל לב הציבור הישראלי, "שמיטה שבה לא רק מדגישים את המחלוקת ההלכתית אלא שמיטה שבה הערכים הגדולים עולים על הפרק, ערכי הנתינה והחסד כבשמיטת כספים המאפשרת לכל אדם להתחיל את חייו הכלכליים מחדש לאחר שבע שנים.
בהקשר זה הזכיר הרב בן דהן את פעילותו יחד עם השר אורבך מול גורמים שונים במשק על מנת לפטור בעלי חוב שאין ידם משגת מחובות למדינה ומוסדותיה ויתאפשר להם לשוב למסלול חיים תקין ויצירתי. הרב בן דהן ניצל הזדמנות זו לתפילה לרפואתו של השר אורבך.
אחר מכן נשא הרב יוסף צבי רימון דברים אותם פתח בברכת שהחיינו וקיימנו ובתודה לצוותים של מרכז הוראה והלכה ושל תעסוקטיף המסייעים לו להפוך חלומות למציאות. "חלומות לא שווים כלום מבלי שיש מי שמבצע אותם".
הרב רימון הזכיר את ייחודה של הכלכלה היהודית המאפשרת רווחים כלכליים כחברה הקפיטליסטית אך עם זאת מורה על מצוות חסד המונעות את עיוותי העוני והמצוקה שיכולים להיגרם מהכלכלה הקפיטליסטית.
"אדם אמריקאי שחי בחברה קפיטליסטית רואה את צבירת ההון כמטרה. לעומתו אדם יהודי שבוחן מה המטרה של חייו מבין שיש לו מטרה של שליחות חסד וערכים. אין מניעה להיות עשיר אבל יש להישמר מבלבול ולא לשכוח מה המטרה", אמר הרב רימון והזכיר את ייחודה של השמיטה שבה "לא רק שלא צוברים הון אלא פותחים את השדות לכולם. עסוקים בנתינה וחסד. כל העם עסוק בערכים ומבין לאן הוא רץ".
בהתייחסו לפארק החדש ציין הרב רימון את חשיבותו ככזה הקושר את החברה המודרנית, זו שאינה חקלאית במהותה, לערכי השמיטה תוך שימוש בכלים חדשניים ומתקדמים ביותר כדוגמת הניווט הסלולארי. "רובנו לא חקלאים. חשוב שגם מי שלא חקלאי יושפע מערכי השמיטה ויקבל את הטעם המיוחד שהיהדות נתנה לנו בשנה הזו, שנה שהופכת את כולנו לטובים יותר, מוסריים יותר וערכיים יותר".
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הביע הערכה רבה לפועלו ארוך השנים של הרב רימון והעיר כי בכל מפגש עם הרב רימון "כאשר אני משבח אותו אני גוער בעצמי. מה שהוא עשה עם 'תעסוקטיף' הוא דבר נדיר שלא רבים עשו, גם אני עצמי. לראות את האחים זה המושג של שמיטה", אמר הרב לאו והזכיר את סמיכות פסוקי השמיטה לפסוקי העזרה לזולת "כי ימוך אחיך".
על פארק השמיטה עצמו אמר הרב לאו כי במיזם זה מחזק הרב רימון נדבך נוסף של חיזוק ההלכה והמסורת וחשיפת יופייה של מסורת היהדות בפני כל עם ישראל. הרב חתם את דבריו בדברי ברכה שיהיה הפארק הגדול שהוקם במתחם הגן הבוטאני "מלא וצפוף במבקרים שישכילו ללמוד מכאן את המיוחדות של השנה היקרה הזו המחזקת את אחיזתנו בארץ הקודש".
המשנה לראש עיריית ירושלים שהיה למקשר בין הרב רימון לבין גורמי העירייה בשלבי הקמת הפארק, דב קלמנוביץ', הדגיש גם הוא את ייחודיות המהלך אותו מוביל הרב רימון בהיותו מקשר את עם ישראל כולו לרבדיו ולגווניו לערכי השמיטה בעוד בעבר נהוג היה לראות את המחלוקת ההלכתית כעיקרה של השמיטה.
קלמנוביץ' הזכיר את דבריו של מנהיג מפ"ם המנוח יעקב חזן שאמר 'רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות' ובפנותו לרב רימון אמר קלמנוביץ' "הזכות הגדולה שלך היא לשנות, ממציאות של עמי ארצות שידעו מה זו שמיטה".
חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי הגדירה את הקמת הפארק כ"זיקוק הזהות היהודית של מדינת ישראל" בהיות הפארק פונה לכלל האוכלוסייה ללא תלות ברמת קיום המצוות. "זהו הבסיס של הזכות להיות חברת כנסת, אישה יהודיה בדור של גאולה. לשאת נאומים על חיי היומיום שהם המהות של תורת חיים, תורה שכמו הזהות היהודית אינה רק שלי או של הרבנים אלא שייכת לכל אחד ואחת מאיתנו".
בדבריה הדגישה מועלם-רפאלי כמה עיקריים מובילים בשנת השמיטה ובפארק אך הדגישה את התחנה האחרונה בפארק – 'עץ המעשים הטובים' שבו מתבקש כל מבקר בפארק להתחייב בפני עצמו על קבלה טובה אחת של נתינה וחסד. נקודת סיום וסיכום זו של הפארק דומה בעיני מועלם רפאלי להליך החזרה בתשובה שבו הדברים תלויים בקבלה לעתיד.
מועלם-רפאלי פנתה אל הרב רימון ואמרה: "הבחירה לסיים את הפארק בעץ המעשים הטובים היא אחד השורשים שאתה מלמד אותנו. כולנו בכינו בכי גדול על הגירוש מגוש קטיף. אתה לימדת אותנו שלצד הבכי חייב לבוא המעשה שמקדם את כולנו והמעשה הזה, כמו המעשה של פארק השמיטה, הוא העוגן הנוסף שלנו בעולם כיהודים וכישראלים".
אחרון הדוברים באירוע היה מנכ"ל המשרד לענייני דתות, אלחנן גלט, שהודה על הזכות שניתנה לו להיות מקדמי הגשמת חלום הקמתו של פארק השמיטה. "מי שחולם ולא ישן מובטח לו שחלומותיו יתגשמו. חלום זה וחלומות אחרים מתגשמים לנגד עינינו כמו כל החלומות של בניין ירושלים וארץ ישראל", אמר והביע תקווה ותפילה לימי האביב והקיץ הבאים שיביאו איתם קבוצות ומשפחות מרחבי הארץ אל הפארק ומתוכו "יצמיחו בשנת השמיטה כוחות להמשך עשייה גדולה בשש השנים שאחר כך".
האירוע כולו הסתיים בתשורת מזכרת שקיבלו המשתתפים מידיו של הרב יוסף צבי רימון.
ראיון ברדיו ירושלים עם הרב הרימון
גלריית האירוע
אין תגובות