בחירת רבקה לאשה
הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה
בפרשתנו, עורך אליעזר בדיקות לרבקה (בראשית כ"ד, יד):
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.
מסתבר, שאין כאן רק סימן אלקי, שאם הנערה תאמר כפי שרצה אליעזר, הרי שזהו סימן אלקי להשגחה. מסתבר, שיש כאן גם בדיקה אנושית, לבדוק האם רבקה הינה בעלת חסד.
אולם, ישנו כלל של חז"ל שלכאורה סותר את בחירתו של אליעזר. הגמ' בבבא בתרא קי. אומרת, שהנושא אישה צריך לבדוק באחיה, כפי שכתוב אצל אהרן שנשא את אלישבע שהיתה "אחות נחשון", והגמרא מבארת, שרוב הבנים דומים לאחי האם:
אמר רבא: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר: ' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון' (שמות ו'), ממשמע שנאמר 'בת עמינדב', איני יודע שאחות נחשון היא? מה תלמוד לומר 'אחות נחשון'? מכאן, שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. תנא: רוב בנים דומין לאחי האם.
אם אליעזר היה שומע לכלל זה, לכאורה לא היה לוקח את רבקה לאישה עבור יצחק, שהרי אחיה הוא לבן הרשע!
ייתכן לענות בכמה צורות:
אמנם, בפרשת ויצא ניתן לראות את רשעותו של לבן, אולם בפרשתנו עדיין לא ניכרת רשעותו. לכן לא ראה אליעזר בעיה בבחירתה של רבקה. אמנם, חז"ל ביארו גם בפרשתנו את רשעת לבן: התורה מספרת (כ"ד, נ):
וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:
אומר על כך רש"י, שהעובדה שלבן קודם לבתואל, מראה על רשעותו שמקדים עצמו לפני אביו. אמנם, למרות זאת, ייתכן שזו עדיין רשעות קטנה, ואינה שוללת אפשרות שאחותה תהיה טובה.
הסבר אחר שייתכן הוא, שאמנם לבן היה רשע כבר אז, אבל אם אין ממצאים ברורים על האישה, הרי שיש לבדוק באחיה. אם ידוע לנו שהאשה היא טובה, ממילא אין שום צורך להזדקק לבדיקת האח[1]. פרט לכך, כיוון שאין זו הלכה ברורה (והיא לא נפסקה למשל ברמב"ם או בשו"ע[2]. למרות שר' יהודה החסיד, הביא אותה בספר חסידים שעד-שעח; וכן השל"ה בשמות ו', כג), הרי שכאשר ישנו מידע אחר שהאישה טובה, מסתבר שיש ללכת אחר תכונותיה.
ייתכן גם להסביר אחרת. התורה מתארת את נישואי יצחק לרבקה (בראשית כ"ד, סז):
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
חז"ל אומרים שיצחק ראה שכאשר רבקה נכנסה אל האוהל היה ענן קשור על האוהל וברכה מצויה בעיסה והנר דולק משבת לשבת. בתרגום אונקלוס איננו מתאר נסים אלו, אבל כותב שיצחק הכניס את רבקה אל האוהל, וראה שמעשיה מתוקנים כמו שרה אמו, ורק אחר כך נשאה לאישה[3]:
וְאַעֲלַהּ יִצְחָק לְמַשְׁכְּנָא וַחֲזָא וְהָא תַקְּנִין עוֹבָדָהָא כְּעוֹבָדֵי שָׂרָה אִמֵּיהּ, וּנְסֵיב יָת רִבְקָה וַהֲוַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ וּרְחִימַהּ וְאִתְנְחֵם יִצְחָק בָּתַר דְּמִיתַת אִמֵּיהּ:
מדוע יעקב לא נשאה מייד? הרי היו נסים רבים שהביאו את אליעזר לבחור דווקא בה, והעבד סיפר לאדונו את כל אשר אירע לו?
ראשית, כנראה שאישה לא בוחרים על ידי נסים, ולא על ידי הנחיות קבליות, אלא על ידי תכונותיה. לכן, חיכה יצחק שיווכח שאכן תכונותיה טובות.
שנית, ייתכן שכיוון שידע או שמע על לבן הרשע, וידע מיהו אחיה של רבקה, לא רצה בתחילה לשאתה לאישה, עד שנוכח בעצמו שאכן תכונותיה טובות.
ייתכן גם הסבר רביעי. כיצד ניתן להבין את הכלל של "הרוצה לישא אישה יבדוק באחיה", הרי פעמים רבות ישנו אח נעים ובעל מידות טובות, וישנו אחר אחר שאיננו כזה?
כנראה שחז"ל אינם מתכוונים שיש לבחון את המידות או ההתנהגות של האח. חז"ל מתכוונים שיש לבדוק את הפוטנציאל של האח. שיש לבדוק את הכוחות שלו. אמנם, גם בכך ייתכנו הבדלים בין אחים, אבל אם רואים שהאח הוא בעל כוחות חזקים, הרי שיש סבירות שגם חלק מן הילדים שלהם בעתיד יקבלו תכונות אלו. עדיין כמובן שדבר זה אינו הכרחי, אבל יש סיכוי טוב, שתכונות גנטיות מסוימות אכן יעברו גם לדור הבא.
לבן היה אמנם רשע, אבל היה אדם כשרוני, אדם בעל כוחות. אדם שניצל את כוחות לרוע, לרמאות, אבל אדם בעל עוצמה וכוחות. כוחות אלו, ניתן לנתב לטוב או לרע. לבן – ניתב אותן לרעה.
ומסתבר, שכוחות אלו, המשיכו גם בדור הבא. יעקב ועשיו. שניהם היו בעלי כוחות. ומסתבר, שבשתי המשפחות היו כוחות מיוחדים שירשו אותם הילדים. אולם, עשיו פיתח את כוחותיו בצורה שלילית, ואילו יעקב פיתח את כוחותיו בצורה חיובית.
ומכאן נלמד גם ביחס לילדינו, וגם ביחס לאנשים בסביבתנו: כשרואים אדם המתנהג בצורה רעה, מעוותת ופגומה, אל לנו להתייאש מייד. צריך לזכור: אדם בעל כוחות, ניתן לנתב בע"ה גם לדברים טובים. או אז, הוא יהיה מהטובים ביותר, מהמובילים לטובה, וכוחותיו יסייעו לו במשימות של קדושה וטהרה.
הרוצה לסייע לילדיו: יבדוק בכוחות הפנימיים שלהם וייווכח בעוצמתם. כעת ינסה לראות בהם גם נקודות טובות מעשיות, וינסה לסייע להם, להגדיל אט אט את השימוש בכוחותיהם, לדברים טובים ומועילים.
[1] אמנם, חז"ל בהמשך הגמרא מוסיפים שרוב הבנים דומים לאחי האם (וכן בדברי ר"ת בתוס' ביבמות סב: ד"ה הנושא את בת אחותו, שהאם ואחיה, וכך גם הצאצאים של האם, הם בני אותו מזל), ואם כך, לפי גישה זו, בכל מקרה צריך לדעת על אחי האם (וייתכן שעדיין די בכך בכדי לוודא שהאישה עצמה היא טובה).
[2] גם הרב קנייבסקי, הקל בכך שהתכונות טובות בבת – עיינו בארחות רבנו, ח"ד, עמ' רנה.
[3] אמנם, רש"י (כ"ד, סז) ביאר קצת אחרת. רש"י ביאר שכך אירע בפועל, שהיתה ברכה בעיסה וכו', אך לא שיצחק ראה זאת כסימן ולכן לקח את רבקה (אלא שהביאה לאוהל כאשתו, וראה שהיו בה אותן ברכות שהיו בשרה): "ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו".