נקודות מרכזיות בשימוש בחוברת
פתיחת השיעור: מומלץ שהפתיחה תכלול בתוכה סיפור, דוגמה או הפעלה שמעוררות את עניין התלמידים ללימוד במשנה (הצעות לכל יחידה במדריך). מתוך כך יש ללמד את מושגי התוכן המרכזיים שבהם תלויה ההבנה של המשנה (אם יש כאלה ביחידה זו), ולהתמודד עם מבנה המשנה.
תרשימי כאמד"ט: בניית תרשים היא מיומנות נרכשת: בפעמים הראשונות לא קל לעשות זאת וזה אורך זמן, אך לאחר תרגול לומדים לעשות זאת במהירות כחלק קבוע מתהליך לימוד המשנה, ויכולים די מהר לזנק משם קדימה. גם בתחילת התרגול וגם בהמשך תהליך זה מעניק רבות להבנת המשנה באמת (ולא רק לשינון התוכן שלה), ומשקף תהליך שנעשה באופן לא מודע אצל מי שיודע ללמוד תורה שבע"פ. לכן יש בלמידה של מיומנות זו השקעה כדאית שתישא פירות במשך הזמן, ותעניק לתלמידים כלי שאיתו הם יכולים לגשת ללמוד כמעט כל משנה הלכתית בעתיד.
למידה בחברותות: כמעט בכל יחידה ישנה הצעה ללימוד בחברותות. ההנחיות ללימוד בנויות לפי שלבים המתארים את תהליך הלימוד הנדרש להבנת המשנה. כדאי מאד להקנות לתלמידים את היכולת ללמוד בחברותות (כך הרי לומדים תורה שבעלפה בבתי המדרש). בכיתות שהדבר לא מתאים למורה, או ביחידות שהמורה מעריך שהלימוד במשנה זו הוא קשה בחברותות, כדאי לבצע את אותו תהליך של לימוד במליאה. לאחר הלימוד בחברותות ישנה חשיבות לדרך שבה מתבצע האיסוף במליאה. במדריך מופיעות הצעות כיצד לעשות זאת – לשתף את התלמידים ולהעלות ברמה נוספת את ההבנה.
המשימות: המשימות אינן חובה! יתר על כן, ביצוע כל המשימות עלול להפוך את הלימוד להיות מייגע ולא נעים. על המורה להחליט אילו מן המשימות הוא נותן לעבודה עצמית ללימוד לפני הקניה, אילו מן המשימות הוא ייתן לתלמידים לבצע כסיכום, ואילו משימות הוא כלל לא ייתן אלא ילמד זאת בדרכים שלו.
לימוד המקורות להרחבה: לעיתים מזומנות ישנן מילים קשות במקורות והם מעט קשים להבנה. בדרך כלל לא כדאי לתת לתלמידים להתמודד עימם בכוחות עצמם אלא לקרוא אותם יחד ולהסביר אותם. בשונה מלימוד המשנה, ששם אנחנו רוצים שהתלמידים יפתחו מיומנויות להבנת משנה, בלימוד המקורות העיקר הוא התוכן שבמקור ולא תהליך הלמידה שלו. בעקבות למידת המקור חשוב לפתח דיון בערכים הנובעים ממנו. דגשים ערכיים, הצעות לדיון ורעיונות לשאלות מופיעים במדריך למורה.
משימות הסיכום: משימות הסיכום שנמצאות לרוב אחרי שלוש משניות נועדו לכוון את התלמידים להתבונן במה שלמדו ולהעלות את רמת החשיבה – להעריך, לבחון מה מדבר אלי (חשוב מאד בגיל ההתבגרות) ולבטא זאת במשימה יצירתית בדרך כלל. את המשימות התלמידים צריכים לבצע בעיקר בבית, אך חשוב לתת את ההנחיה בכיתה בעל פה בנוסף למה שכתוב בחוברת. בנוסף לכך, הקדשה של זמן בכיתה להצגת התוצרים של המשימות הללו תעניק ערך מוסף ללימוד, שותפות של התלמידים, יצירתיות ועניין. מומלץ לכלול משימות אלו כחלק מההערכה של התלמיד והציון שלו. דבר זה יגביר את המוטיבציה של התלמידים לביצוע המשימות ויהווה הערכה חלופית יחד עם מבחנים שבוחנים יידע ומיומנויות.
אין תגובות