הקדמה למסכת שבת
| מערך שיעור מוצע
זמן הוראה מומלץ: שני שיעורים א. פתיחה: בניית לו"ז אישי של השבת ודיון בשביל מה הקב"ה נתן לנו את השבת? ב. לומדים את השטח: לימוד הפסוקים מהתורה עם דגש על המילה מלאכה ודיון מה זאת מלאכה, ג. מקרא מפה: לימוד המושגים אבות מלאכה ותולדות, נתינת דוגמאות. ד. מרחיבים את המבט: סיעור מוחות בשאלה מדוע אסור לעשות מלאכה בשבת, |
תוכן
רבים הנושאים והעניינים שהשבת נושאת בתוכה, וקשה לבחור ולהתמקד במה לעסוק לפני שנכנסים לעיון במסכת.
כיוון שעיקרה של מסכת שבת הוא איסור המלאכה בשבת – ל"ט אבות מלאכה ופירוטיהם, הושם דגש בהקדמה על
איסור עשיית מלאכה בשבת.
כהרגלנו פתחנו בלימוד המקורות למצווה – בחרנו מתוך עשרות המקורות (שבת היא אולי המצווה שמוזכרת פעמים
רבות יותר בתורה מכל מצווה אחרת) שני מקורות שמתמקדים באיסור עשיית מלאכה:
האזכור הראשון בתורה לאיסורי שבת – בעשרת הדברות, והפסוקים שמהם נלמדו ל"ט אבות מלאכה –
הציווי שנסמך לציוויי המשכן. נוסף עליהם כדאי לקרוא מתוך התנ"ך על שבת בראשית הראשונה, בתחילת פרק ב בבראשית.
השאלה מה זאת מלאכה חורזת את היחידה. חשוב לשים לב: בכל המקורות מדובר על עשיית מלאכה.
הקב"ה מסיים את מלאכתו ושובת ממלאכתו, ואנחנו מצווים להפסיק לעשות מלאכה. למה הכוונה?
כיוון שהמילה מלאכה מופיעה גם בעשיית המשכן, והאיסור לעשות מלאכה נסמך לציווי על מלאכת המשכן,
חז"ל למדו מכך מהי מלאכה – אחת מן המלאכות שנעשו במשכן.
מתוך כך מגיע ההסבר לאבות מלאכה ולתולדות: אב מלאכה היא מלאכה חשובה שנעשתה במשכן.
תולדות הן מלאכות הדומות לאב במטרה או באופן העשייה.
להמשך קריאה לגבי משמעות איסור מלאכות המשכן בשבת מומלץ מאד לקרוא את דברי הרב מלמד בפניני הלכה.
מבנה
מסכת שבת בכללותה פותחת לפי סדרה של השבת – בדברים שאין לעשות לפני שבת (פרק א), בהדלקת הנרות (פרק ב).
את הלימוד במסכת שבת אנחנו פותחים בליבה של מסכת שבת, בפרק שביעי, שבו מפורטים ל"ט אבות מלאכה.
הצעות הוראה, המחשה ויישום
א. כפתיחה לנושא השבת אפשר ליצור שמש אסוציאציות לשבת, או- משימה לכל תלמיד ליצור
לוח זמנים אישי של השבת שלו בדרך כלל. אחר כך לשאול: בשביל מה, מכל זה או מדברים אחרים,
ה' נתן לנו את השבת?
אפשר לראות באתר לב לדעת הצעות נוספות לשיעור פתיחה על שבת בקישור זה.
ב. דיון במילה מלאכה. מה זה? אומנות? יצירה? עשייה? מאמץ? לא לסגור את השאלה,
אלא לומר שבמהלך הלימוד בפרק אנחנו נברר את המושג הזה.
ג. לימוד המושג אבות מלאכה ותולדות. אפשר לדמות את זה לאב אמיתי ולילדיו – הילדים דומים לאב
אך אינם זהים לו – הם יכולים להיות דומים במבנה גוף, או בכשרונות וכו'. (אפשר להדגים על הלוח).
כך גם התולדות דומות לאב מלאכה או באופן העשייה או במטרה שלשמה המלאכה נעשית.
בהמשך הפרק יילמדו דוגמאות אך כדאי גם עכשיו: בנוסף לדוגמה של זורע בחוברת, תולדה של חורש
למשל לחפור בקרקע, ושל טוחן לחתוך ירקות דק דק.
ד. לפתח את השאלה המופיעה ב"מרחיבים את המבט": האם מלאכה זה טוב או רע? זה דבר טוב! הרי כך ה' ברא את העולם!
בעזרת מלאכות בנו את המשכן. אז מדוע לא לעשות מלאכה בשבת? לא מבקשים ממני רק לעזוב את כל
המחשבים והפלאפונים וכל הדברים שיש בהם חלקים לא טובים.
מבקשים ממני להפסיק לעשות דווקא את הדברים הטובים? למה?
או אותה שאלה מזווית אחרת: למה לא לבנות את המשכן בשבת?
הרי זה בניית המקום להשריית שכינה בעולם? מדוע להפסיק?!
ערכים / משמעות
מטרתה של השביתה ממלאכה בשבת היא נתינת משמעות או מציאת הנקודה הפנימית של כל מה
שנעשה בימות החול. העצירה בשבת גורמת לי לעצור מכל מלאכות החול, ולזכור לשם מה אני עושה אותם,
מהי התכלית של הכל. גם כאשר עושים דברים טובים, צריך לעצור כדי לחבר אותם למטרה הגדולה שלהם,
והיא השראת השכינה בעולם.
במדרש מופיעים שני משלים שמבטאים את המרכזיות של השבת בעולם.
אפשר להבין את המשלים ברבדים שונים. ברמה הפשוטה הכלה מסמלת את החיבור –
השבת מחברת את כל המעשים בעולם לקב"ה, העולם מתחבר אל השכינה.
במשל השני השבת נמשלת לחותם של טבעת. החותם הוא העיקר של הטבעת או השייכות של הטבעת.
השבת משנה את המהות של העולם, היא 'מטביעה חותם' על כל המציאות, היא העיקר והמטרה של העולם.