המפגש:
מדוע אנו מתפללים? רבותינו נתנו טעמים רבים לכך, ואין כאן המקום לפרטם. נציין רק טעם אחד שעולה מדברי הרמב"ן (סוף פרשת בא), הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ג, פרק לו) והמהר"ל (נתיב העבודה, פרק ג'). נראה את דברי המהר"ל:
העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה… ומה שנקרא התפלה עבודה כמו שבארנו זה למעלה, כי התפלה שמתפלל האדם אל השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו…
מהותה של התפילה להמחיש את השגחת ה' עלינו, ואת העובדה שאנו תלויים בו וצריכים אותו. למשל, כאשר אדם מבקש רפואה מאת ה' הוא מכריז בזאת שה' הוא רופא חולי עמו ישראל, ושממנו תצמח הישועה. בל נטעה: התפילה אינה גורמת ליראה מה' כי מהותה אינה המחשת גדולת ה' לבדה (כאשר מתארים את הגודל מתגלה קטנותו של האדם ונוצר ריחוק). ההפך הוא הנכון: התפילה יוצרת קרבה ומראה שיש קשר בינינו ובין ה', ושהוא הדואג לצרכינו.
טעם נוסף ניתן למצוא במדרש בפרשתנו, פרשת תולדות. המדרש (בראשית רבה, מ"ה; מדרש תנחומא, תולדות ט') אומר:
ולמה נתעקרו האמהות? ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן, שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שיר השירים ב') 'יונתי בחגוי הסלע'.
אם כן, האמהות היו עקרות כיוון שהקב"ה רצה בתפילתן. מדרש מוכר זה מכיל בתוכו מסר מדהים! מדוע על האמהות להיות עקרות בגלל שהקב"ה מתאווה לתפילתן? מכאן ניתן להבין שיש משמעות עצמית לתפילה. הקב"ה יודע שלבני האדם יש צורך להתפלל, ומאידך הקב"ה כמקור הטוב רוצה שנתפלל לפניו. ומכאן שמשמעות התפילה היא מפגש וחיבור. מפגש דרך הבנת התלות, מפגש של מיזוג רצוננו ורצון הבורא, מפגש שאמור לתקן אותנו ולהשפיע עלינו. מפגש שנותן לנו את העוצמה בעולם הזה.
רעיונות אלה עולים מדבריו של רבנו בחיי (כד הקמח, תפילה, ד"ה ה' א-להים):
נראה לי כי זה יורה כי אין העקרות עיקר הסיבה אלא התפילה, ולא בא העקרות אלא בשביל שתבוא התפילה. אם כן, התפילה עיקר!
הרב קוק (בעולת ראיה) מבאר את ההשפעה המיוחדת של התפילה על האדם:
ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה זו לשם זה. יש כאן הבדל עיקרי. אופן חייהם של שני אלה שונה לגמרי: אותה שעה של תפילה, מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו [מובא באורות התפילה, עמ' 82].
יומו של המתפלל מתחילה ועד סוף מושפע מתפילתו. בימינו ניתן להמשיל את הדבר למכשיר סלולארי. ללא טעינה – המכשיר מפסיק לעבוד. אנו זקוקים מדי יום לטעינה, לחיבור למלך, לחיבור למקור. חיבור שממנו יושפע כל היום כולו.
ואם כך, צד אחד בתפילה תפקידו להראות שאנו תלויים בקב"ה, שאנו מאמינים בהשגחתו ויודעים שכל דבר בעולם בא מכוחו. ויש גם עניין נוסף, חשוב לא פחות: התפילה מהווה מפגש, קשר, חיבוק עם ריבונו של עולם. מפגש זה הוא זכות עצומה עבורנו, הוא נותן לנו כוח והופך את כל יומנו להיות מרומם, נעלה וטהור יותר.
אין תגובות