בבא מציעא פרק ו משנה ב
ביטול או שינוי עסקה אחרי תחילת העבודה
|
מערך שיעור מוצע זמן הוראה מומלץ: שיעור וחצי א. פתיחה: חזרה על מה שנלמד במשנה הקודמת, ושאלה: מה לדעתכם צריך להיות הדין אם חזרו בהם אחרי תחילת העבודה? ב. מקרא מפה: הסבר הביטוי "ידו על התחתונה" (הדגמה במשחק). ג. צעד ראשון: חלוקת המשנה לרישא ולסיפא ובניית תרשים כאמד"ט. ד. צועדים ביחד: לימוד הרישא של המשנה בחברותות. איסוף במליאה. ה. לימוד הביטוי המעשי של "ידו על התחתונה" באמצעות הדוגמה במשימה 3. ו. לומדים את השטח: לימוד הכללים בסיפא של המשנה באמצעות תרשים, סיכום באמצעות משימה 4. ז. יומן מסע: קישור למציאות בחייהם של התלמידים על ידי נתינת משימה לבית. |
תוכן
המשנה עוסקת במקרים שבהם בעל הבית או האומנים חזרו בהם לאחר תחילת המלאכה. בשונה מהמשנה הקודמת שבה הדין הוא רק
תרעומת, במקרה זה הדין הוא שכל החוזר בו ידו על התחתונה (כלומר, לצד השני תינתן עדיפות במצבים שבהם תתעורר מחלוקת לגבי
גובה התשלום). הטעם לכך הוא שכאשר מפסיקים עבודה באמצע עלול להיגרם נזק ממשי לצד השני.
הרישא של המשנה עוסקת בשני מקרים שבהם אחד הצדדים חזר בו, ובסיפא של המשנה ישנם שני כללים: כָּל הַמְשַׁנֶּה – יָדוֹ עַל
הַתַּחְתּוֹנָה מדבר על שינוי במלאכה ממה שסיכמו מראש, כמו צביעה בצבע אחר ממה שסיכמו, או התקנה של ברז אחר ממה שדובר
מראש וכד'. הכלל השני וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה כולל בתוכו את המקרים ברישא של המשנה ומקרים נוספים שבהם אחד
הצדדים חזר בו. למשל קונה ומוכר, שאם הקונה כבר התחיל לשלם על מה שקנה והמוכר חוזר בו – ידו על התחתונה.
הערה: מדובר בפירוש על מקרה שבו האומנים חזרו בהם. אם מדובר בפועל המקבל את שכרו לפי שעות עבודה, הוא רשאי לעזוב בכל
עת שהיא ולקבל את שכרו על מספר השעות שעבד, משום שלפי התורה "יד פועל על העליונה" מפני שעם ישראל הוא עבד לה' בלבד ולא
עבדים לבני אדם.
מבנה
החלוקה לרישא ולסיפא פשוטה – ברישא ישנם שני מקרים, ובסיפא ישנם שני כללים. כדאי להנחות את התלמידים שהם אינם חייבים
להבין את המשפטים כדי לחלק לרישא ולסיפא, אלא מתוך הסתכלות על מבנה המשפטים ניתן לחלק (המשפטים בסיפא מתחילים במילה
כל).
תרשים כאמד"ט: במשנה ישנם רק מרכיבי המבנה מקרה ודין. לאחר שהתלמידים מבינים את משמעות הביטוי "ידו על התחתונה"
(ומבינים שזהו דין), החלוקה תהיה כמעט ברורה מאליה. לגבי יצירת התרשים (חיבור וקישור החלקים) כדאי לשים לב למבנה של המקרה
ברישא – השוכר את האומנים מתפצל לשני מקרים: וחזרו בהן, אם בעל הבית חוזר בו.
הצעות הוראה, המחשה ויישום
א. הסבר הביטוי "ידו על התחתונה" – כהמחשה לביטוי זה אפשר להזמין שני תלמידים למשחק "הורדת ידיים". המפסיד במשחק –
פשוטו כמשמעו – ידו על התחתונה. להסביר לתלמידים שאין הכוונה בידו על התחתונה היא שהוא הפסיד לעומת השני שמנצח, אלא
שתהיה עדיפות כספית לצד השני במקרים של חילוקי דעות. בהמשך היחידה מובאת דוגמה כדי להמחיש זאת לתלמידים.
ב. הדגמה למעשה של הדין "ידו על התחתונה" בסיפור שבמשימה 3. בכל אחד מן השלבים (בסעיפים ב-ג) האבא הוא הצודק כי הצבע
הוא זה שחזר בו ולכן ידו על התחתונה. אפשר להוסיף משימה לתלמידים לשנות את הסיפור כך שיתאים לכלל השני במשנה – למשל
שהצבע צבע את החדר בורוד במקום בצבע כתום אפרסק. לבקש מהם לקיים את השיח שבין הצבע לאבא של רעות.
ג. התלמידים צריכים לזהות את הקשר שבין הכללים שבסיפא למקרים שברישא. לאחר מכן חשוב שיבינו שכלל אינו רק מסכם את מה
שנאמר לפניו, אלא גם מתייחס למצבים נוספים. ניתן לעשות זאת באמצעות התרשים הבא (כהקדמה או כחלופה למשימה 4) כאשר
מציירים אותו בשלבים על הלוח:
ראשית לשאול מהם הכללים, ולצייר בעיגולים הגדולים. לאחר מכן לשאול אילו מקרים יש במשנה ולאיזה כלל הם שייכים, ולצייר אותם
בפנים. אחר כך להביא את הדוגמה שמופיעה בחוברת (בעקבות הגמרא) ל'כל המשנה', ואז לבקש מהתלמידים דוגמאות נוספות לכללים.
הפנמה / ערכים
במשנה הקודמת דיברנו על חשיבות העמידה בדיבור. משנה זו ממשיכה נושא זה.
נוסף על כך, ב"יומן מסע" ישנה משימה לתלמידים לברר במשפחותיהם על מקרה שהיה להם עם בעל מלאכה שבו אחד הצדדים חזר בו
ולתאר מקרה זה. יש במשימה זו משמעות ערכית של הרלוונטיות של הדינים הנלמדים במשנה.
עניין נוסף הוא שהמושג 'ידו על התחתונה' אינו רק רעיון אלא בעצם מאפשר תיקון של הנזק שנגרם כאשר מפסיקים מלאכה באמצע (אם
לדוגמה הפסקת המלאכה על ידי האומן גרמה לכך שעלות המלאכה תגדל עבור בעל הבית, אז מנכים זאת משכרו של האומן שחזר בו,
וכך מפצים את בעל הבית על הנזק).