בבא מציעא פרק ב משנה ה
מדרש סימנים ותובעים
| מערך שיעור מוצע
זמן הוראה מומלץ: שיעור אחד א. מקרא מפה: הסבר מהו מדרש הלכה באמצעות דוגמה. ב. לומדים את השטח: קריאת המשנה ופיצוח שלה כמו של כתב חידה. ג. טיפוס אתגרי: לימוד המידה 'דבר שהיה בכלל ויצא…' ויישומה במדרש שבמשנה. ד. לומדים את השטח: לימוד הכלל בהלכות שבת והבנה למה הוא נלמד דווקא משמלה. ה. הגעת ליעד: הסבר על המשימה עם פירוט דרך ההערכה. |
תוכן
במשנה זו מובא מדרש הלכה, וזו הזדמנות חשובה ללמד את התלמידים על המדרש.
מדרש שונה מהפשט בכך שהוא לומד הלכה מתוך מילה מסויימת (או כמה מילים) יתרות או חסרות, או בעזרת מידות
שהתורה נדרשת בהן, ולא מתוך ההבנה הרגילה של פסוק.
בצורה עמוקה יותר – עד עכשיו תלמידים התרגלו לחשוב בדרך של 'מהתורה שבכתב לתורה שבעלפה.
מדרש הלכה הוא בכיוון הפוך – מהתורה שבעלפה לתורה שבכתב, תהליך של חיפוש מקור להלכה בתורה שבעלפה
בתוך התורה שבכתב.
משנה זו מסיימת את היחידה של זיהוי המציאות – אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז ומביאה את המקור
לדינים שנאמרו עד עתה.
המדרש שואל מדוע בציווי על השבת אבדה נכתבה השמלה במפורש בנפרד, הרי היא נכנסת בתוך כל אבדת אחיך?
זוהי צורת לימוד של דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
המשנה כתובה ב"קודים" של מדרש. שיש לפצח אותם בתהליך הלימוד.
מבנה המשנה
למשנה מבנה של מדרש (ולא של כאמד"ט) בתחילתה שאלה ולאחריה תשובה.
הצעות הוראה המחשה ויישום
א. כדי להסביר מהו מדרש הלכה אפשר להדגים על ידי הפסוק:
"כבד את אביך ואת אמך" – מהי ההבנה הפשוטה של הפסוק? כיבוד הורים. זה לימוד בדרך הפשט.
אך מדרש הלכה בדרך כלל לא נלמד מפסוק שלם, אלא מחלקו, למשל ממילים שהן לכאורה מיותרות, כמו המילה 'את'.
חז"ל לומדים מכך דברים שונים, לדוגמה שיש לכבד גם את האחים הגדולים. זה אכן לא כתוב במפורש בפשט,
אלא נלמד בדרך הלימוד המיוחדת של הדרש.
ב. להציג את המשנה על הלוח (או במקרן) ככתב חידה שצריך לפצח אותו. לומר שאת רוב המילים במשנה
אנחנו מכירים, אבל למה בדיוק הכוונה? לאתגר את התלמידים לנסות להבין. אף השמלה – איזו שמלה?
מה זה כל אלה? למה הכוונה שמלה מיוחדת? ועוד. לתת רמזים בעת הצורך, למשל בהתחלה:
למדנו שזה מדרש הלכה, זאת אומרת שהוא לומד פסוק. אילו פסוקים הוא לומד? איפה יש שם שמלה?
ג. התרשים ממחיש את השאלה "למה יצאת" – שהרי השמלה נכללת בתוך שאר האבדות, למה היה צריך לכתוב אותה בנפרד.
אפשר לבקש מהתלמידים לומר משפטים אחרים שבהם יש פרט מתוך כלל שנזכר בנפרד.
ד. במשימה 3 (הנמצאת בחלק הטיפוס האתגרי, אך ניתן לעשותה גם בנפרד) התלמידים מתבקשים למצוא את י"ג המידות
שהתורה נדרשת בהן בסידור התפילה- בסוף סדר אמירת הקרבנות. פעילות זו יכולה לאפשר גם לתלמידים שלא רגילים לומר
את סדר הקרבנות להתוודע לחלק נוסף של התפילה, ולתלמידים שרגילים לאמרה, להעמיק במשמעות הדברים.
ה. בחוברת יש משימת סיכום לשלושת המשניות ג-ה (ובעצם גם לא-ב)
מומלץ לתת אותה לתלמידים לשיעורי בית ולאחר מכן להציג חלק מן התוצרים בכיתה.
ניתן גם לשלב משימה זו בתוך הערכה חלופית.