פרק טז משנה ג

דינים נוספים בהצלת מזון

תוכן

במשנה זו ממשיכים לעסק בהצלת מזון מן הדליקה בשבת.

הרישא של המשנה עוסקת בהצלת מזון בכמות גדולה, שצבור יחד, כגון סל של ככרות,
תאנים מיובשות שדבוקות יחד בכמות גדולה, וחבית של יין.

על אף שבמשנה ב' למדנו שמותר להציל מזון בכמות שאינה גדולה מכמות של מזון לשלוש סעודות,
במצבים הנ"ל מותר להציל את המזון. העובדה שהמזון מאוגד יחד, מאפשרת לאדם להוציא כמות מזון
גדולה בלי לגרום לו לפיזור ולהתרוצצות ברחבי הבית הנשרף, וגם כאן נשמר העיקרון- שלא יבוא
לכבות את הדליקה.

בחלק השני עוסקת המשנה באמירה לאחרים: בעל הבית יכול לומר לאחרים לבוא ולהציל לעצמם
מזון מן הדליקה.

(נחלקו רבותינו הראשונים בכמות שמותר לאחרים להציל. לשיטה אחת מותר להם להציל לעצמם
מזון בכמות לשלוש סעודות לשבת, אך לשיטה אחרת מותר להם להציל מזון באיזו כמות שירצו,
שכן הממון שמתכלה על ידי השריפה אינו שלהם, ואין חשש שיבהלו לכבות את השריפה.)

המשנה מוסיפה שאם האחרים שבאים להציל הם "פקחים"- כלומר, מכירים את ההלכה,
הם יכולים להחזיר לבעל הבית את המזון לאחר השבת ולבקש שכר על טרחתם. (ראו הרחבה בחוברת)

בסיפא של המשנה מובאת מחלוקת לגבי המקום שאליו מותר להציל את המזון בשבת.
אלו אותם חולקים שבמשנה א', תנא קמא ובן בתירא. לפי תנא קמא- מצילים את המזון לחצר המעורבת
(כלומר- למקום שמותר לטלטל אליו חפצים בשבת בלי קשר לדליקה).
לפי בן בתירא מותר להציל את המזון גם לחצר שאינה מעורבת.
נשים לב שגם במשנה זו וגם במשנה א', בן בתירא מתיר יותר מאשר תנא קמא.

מבנה

התלמידים מתבקשים להתאים את הכותרת המתאימה לכל אחד משלושת חלקי המשנה:

 היתר הצלת מזון בכמות גדולה

מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעֻדּוֹת.

וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן.

שיתוף אחרים בהצלת המזון

וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם.

וְאִם הָיוּ פִקְחִין, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן אַחַר הַשַּׁבָּת.

המקום שאליו מצילים את המזון בשבת

לְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן? לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת.

בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת.

הצעות הוראה המחשה ויישום

א. פתיחה:

אפשר לפתוח את השיעור בתיאור מקרה לתלמידים: בביתו של עמיחי פרצה דליקה.
הוא נכנס לבית כדי להציל מזון לבני משפחתו. בכניסה לבית עמד סל גדול מלא בכיכרות לחם.

האם לדעתכם הוא צריך לקחת מתוך הסל כמות לחם שהוא ומשפחתו צריכים רק לשבת-
כמו שלמדנו במשנה ב', או שמותר לו לקחת פשוט את כל הסל?

נזכיר מהו העיקרון שבשלו אסור להציל סתם חפצים- שמא יבוא לכבות אם ינסה להציל דברים רבים.

בקשו מהתלמידים דוגמאות למזון שיהיה מותר להציל מהדליקה על אף שהוא בכמות גדולה יותר.

ב.   את המשל והנמשל של האור החיים הקדוש, המופיע בחוברת ב"מרחיבים את המבט"
ניתן ללמוד יחד במליאה, ולערוך דיון על מסירות הממון הנדרשת לעיתים עבור קיום מצוות.
(ר' הרחבה בהפנמה/ ערכים)

הפנמה/ ערכים

מתוך לימוד המשניות שבפרקנו עולה הנושא של מסירות הממון עבור קיום מצוות ה'.

ההתמודדות העומדת בפני אדם שביתו נשרף בשבת, ואסור לו להציל רבים מחפציו, אינה פשוטה כלל.
מה מרגיש אדם במצב כזה?  ניתן לדבר על מקרים נוספים שבהם אנו נדרשים לוויתור על ממון או על
דברים אחרים שחשובים לנו, כדי לקיים את מצוות ה'. מה נותן לנו את הכוח לנהוג כך?

ב"מרחיבים את המבט" הבאנו את פירוש חז"ל לפסוק "ואהבת את ה'.. בכל מאודך"- בכל ממונך,
ואת משלו הנפלא של האור החיים הקדוש שם. (ראו הרחבה בחוברת)