בבא מציעא פרק ב משנה ד
מציאות בחנות ובאזורי מסחר

תוכן

משנה ד עוסקת במציאות שאין בהן סימן במקום מסחרי. במקום שבו מתבצע מסחר מסתובבים אנשים רבים,
ונפוץ הוא שמאבדים כסף במקומות אלו.

הדין במשנה הוא שכסף שנמצא במקומות אלו (או אבדה אחרת ללא סימן) שייך למוצא,
אלא אם כן הוא נמצא במקום שסביר להניח ששייך למוכר – לחנווני או לשולחני (חלפן כספים) – בין החנווני לדלפק או
בין השולחני לדלפק.
גם המקרה האחרון במשנה – מעות בתוך פירות, הכוונה לסוחר פירות שהעביר משלוח ללקוח ושם נמצאו המעות.
אם הפירות הגיעו ישירות מבעל השדה צריך להשיב אותם אליו. הדין הוא כך רק כאשר המעות מפוזרות,
אם הן קשורות – כפי שלמדנו במשנה ב – יש בהן סימן ויש להשיבן.

התלמידים נדרשים לזהות את המשותף בין כל המקרים – מציאה בתוך מקום מסחרי, ושמה שקובע למי שייך הכסף
הוא המקום שבו המציאה נמצאה.

מבנה המשנה

המשנה מורכבת ממקרים ודינים בלבד, כאשר המקרים מתארים את מקום המציאה, והדינים מכריעים של מי המציאה הזאת,
מלבד המקרה האחרון שדומה למקרים ממשנה ב' (מעות צרורות) שבו הדין הוא 'נוטל ומכריז'.

התרשים אינו מסובך, לפי רמת הכיתה אפשר להחליט איזו רמת עצמאות להעניק להם בעת יצירת התרשים.

אפשר לשאול את התלמידים לגבי המקרה האחרון, מהו המקביל ל'אם היו צרורים' (אם היו מפוזרים)

ולהוסיף זאת בתרשים בצבע שונה כמו במקרה הראשון 'לפני התיבה, בחלל החנות'..

הצעות הוראה, המחשה ויישום

א. לפתוח את השיעור בחוויה אישית של אבדה במקום מסחרי עם הבנה של השוני במקומות אלו. לשאול:
האם קרה לכם שאיבדתם משהו בקניון? סופר? חנות? מה חשבתם?
האם זה כמו לאבד משהו ברחוב או בכיתה או שזה שונה?
אפשר לדבר על כמות האנשים, על המהירות, על זה שהרבה כסף עובר במקומות אלו מיד ליד.

ב. להפעיל את שלב א בלמידה בחברותות (משימה 2)  בצורה קצת שונה:
לבקש מכל תלמיד לכתוב סיפור קצר מהמציאות היום (עד שלוש שורות) שמדגים את אחד המקרים,
ואז הוא יציג את המקרה בפני בן הזוג שלו או חברי קבוצתו, והם צריכים לזהות לאיזה מקרה זה דומה.

ג. ניתן לתאר לתלמידים סיפור אמיתי שקרה לפני כמה שנים, ולפתח דיון על פי הנלמד במשנה:
לפני מספר שנים אדם מצא שטרות כסף בחדר הכספות של הבנק.
התפתח דיון משפטי של מי הכסף – של הבנק או של המוצא? [פסק דין זה נקרא: הנדלס מול בנק הפועלים]

ד. בדיון הערכי אפשר לומר לתלמידים את המשפט הבא ולבקש שיגידו אם הם מסכימים איתו או לא:

המסר של השבת אבדה הוא הפוך מהאווירה שיש בקניון (שמסמל מקום מסחר מודרני).

אם צריך יהיה לשים מוסיקה ברקע של מישהו משיב אבדה, ומוסיקה ברקע של אנשים הולכים בקניון,
מה יתאים למה?

הפנמה / ערכים

מקום מסחר הוא מקום הישגי ותחרותי. יחד עם מצוות נוספות שעוסקות בענייני מסחר,
הדינים במשנה שלנו מציבים איזשהו סדר, שיקול דעת, בתוך הבלגן והמהירות שבהם מתרחשים האירועים במקומות אלו.
גם כשאתה מוצא כסף, שאין בו סימן, במקומות אלו, אתה עוצר ובודק שמא הוא שייך למישהו אחר,
אם לא – אתה יכול לקחת, אם כן – אתה מרפה לרגע מההישגים שלך, מהרצון שלך להרוויח,
וחושב דווקא על מישהו אחר ומשיב לו את אבדתו.

עניין נוסף הוא הסתמיות של הכסף. אנשים רבים נכספים אל הכסף, אפשר להסב את תשומת ליבם של התלמידים
שזה הדבר שיש בו הכי פחות סימן: הוא עובר מיד ליד פעמים רבות, לכן הוא הכי פחות אישי, הכי פחות קשור אלי באמת.
קל לקנות וקל לאבד…