מדוע כתב השולחן ערוך פירוש לברכת אשר יצר?
ברכת אשר יצר מופיע בגמרא (ברכות ס:). השלחן ערוך הינו ספר הלכה. הוא לא מביא כמעט אף פעם פירושים וביאורים. בסימן ו' נכונה לנו הפתעה. כאן השו"ע כותב באריכות את פירושה של ברכת אשר יצר, נצטט חלק קטן:
"כשיצא מבית הכסא יברך: אשר יצר את האדם בחכמה, שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה… ומפליא לעשות, מפני שהאדם דומה לנוד מלא רוח [כמו בלון מלא באוויר], ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט, הרוח יוצא. והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו, הרי זה פלא. ועוד יש לפרש על שם שבורר טוב המאכל ודוחה הפסולת."
מכך שהשלחן ערוך הביא את פירוש ברכת אשר יצר, ניתן להסיק שיש משמעות מיוחדת בברכה זו, לא רק לברכה, אלא להבנת העומק המיוחד שבה (דבר הקיים בכל הברכות, אך כנראה בברכה זו במיוחד).
העומק המיוחד של ברכה זו מתבאר בכך שיש כאן ברכה שאיננה רק על יציאת הפסולת מגופנו. יש כאן ברכה המתארת את החסד הנפלא שעושה עימנו הקב"ה בכל מערכות הגוף: הקיבה, הנשימה, הדם, הלב, הכבד ועוד (על פי חזון איש, אמונה וביטחון א', ג). יש כאן גם ברכה המתארת את השילוב שבין הנפש והגוף (רמ"א ו') ובכך מבארת לנו כמה פעמים ביום, שזהו פלא מיוחד שיש בחיבור שבין הרוח והגוף, ושמטרת המערכות בגופנו, להביא אותנו לשלמות רוחנית.
כמה הלכות קצרות:
מתי מברכים? ברכת אשר יצר נאמרת בכל פעם שעושה צרכיו (אך "ברכת על נטילת ידיים" רק בבוקר), אף לצרכים קטנים (שו"ע ז', א-ב).
עד מתי מברכים? לכתחילה יש לברך ברכה זו מיד, אך אם לא בירך, יכול לברך גם אחר כך (בעל הלבוש ז'; מ"ב ז' ס"ק א). לרוב הפוסקים אפילו לאחר כמה שעות, ובלבד שלא הוצרך שוב לשירותים (מ"ב שם). ויש הסבורים שרק עד שבעים ושתיים דקות (שו"ת יבי"א ח"ט צ"ח), או עד חצי שעה (בן איש חי, ויצא יב). גם אם הלך פעמיים לשירותים, ונזכר שלא בירך בפעם הראשונה, אומר רק פעם אחת "אשר יצר" (מ"ב ז' ס"ק ב).
אין תגובות