שבת פרק ט"ז משנה א

הצלת כתבי הקודש

תוכן

פרק ט"ז עוסק בהצלת חפצים מדליקה בשבת.

חכמים גזרו שבשעת דליקה אסור לאדם להציל סתם חפצים, אפילו למקום שמותר לטלטל אליו בשבת.
הגמרא מסבירה שהסיבה לגזירה היא משום שאדם שבהול על ממונו עלול לכבות את השריפה
ולהיכשל באיסור תורה.

הפרק מפרט את הדברים השונים שמותר להציל.

משנה א' עוסקת בהצלת כתבי הקודש, ומתייחסת לכמה נושאים:

1. את כל כתבי הקודש- תורה נביאים וכתובים, מצילים מהדליקה.
   גם את אלו שקורין בהם – תורה ונביאים, וגם את אלו שאין קורין בהם – הכתובים (המשנה מסבירה בהמשך).
2. כתבי קודש שכתובים 'בכל לשון' – בשפה אחרת, לא מצילים אותם מן הדליקה, מפני שאסור היה לכתוב אותם ולקרוא בהם.
   (הדין השתנה לאחר כתיבת התושבע"פ, הרחבה ב'מרחיבים את המבט') למרות זאת, חובה לגנוז אותם.
3. הסיבה שלא קוראים בכתובים היא 'מפני ביטול בית המדרש': חכמים גזרו שבזמן דרשת הרב בהלכות ומוסר אסור לקרוא בכתובים,
   מפני שהם היו מושכים את לב האנשים שלא היו מגיעים לבית הכנסת משום כך.
4. יחד עם ספר התורה ותפילין מצילים גם את התיק שלהם, ואם יש מעות בתוכו מותר להציל גם אותם
   (אין צורך להוציא את התיק או לנער ולוודא שלא נשאר דבר נוסף).
5. המקום שאליו מוציאים הוא מבוי – שזהו מקום שאסור להוציא אליו בשבת מבלי שנעשה שם עירוב.
   תנא קמא ובן בתירא חולקים האם מותר להוציא למבוי מפולש או לא מפולש. הסבר בהרחבה בחוברת, שם הסברנו על עירוב,
   שיתוף ומבואות.
   (נשים לב: במשניות אחרות כשמדובר על מבוי מפולש הכוונה שיש לו שני צדדים פתוחים, במשנתנו ההתייחסות שונה,
   כמבואר בחוברת)

חשוב לשים לב להלכה: אם פרצה דליקה ויש ממנה סכנת נפשות, מכבים אותה בשבת.
אך אם ברור שאין כאן סכנת נפשות, גם כשיישרף רכוש רב, אין מכבים את השריפה.

הלכות נוספות הנוגעות לעניין דליקה בשבת ניתן לראות בפניני הלכה בקישור .

ביחידה הקדשנו את 'מרחיבים את המבט' ללימוד תהליך כתיבת התושבע"פ על פי דברי הרמב"ם.
לאחר ההיתר לכתוב את התורה שבעל פה, מותר להציל בשבת מן הדליקה את כל כתבי הקודש,
גם אלו שכתובים בשפה אחרת. (בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קטו עמוד א)

מבנה

במשימה בחוברת התלמידים לא התבקשו לבנות תרשים כאמד"ט, אלא לזהות את התפקיד של חלקי המשנה השונים.

את המשפט הראשון הם מחלקים למקרה ודין:

כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ – מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה,

בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן.

תפקיד שאר חלקי המשנה:

וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן – טְעוּנִים גְּנִיזָה. הרחבה (דין נוסף)

וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן? מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הסבר

מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין,

וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת.  דין נוסף או פירוט הדין

וּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן? לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ.  פירוט הדין

בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אַף לַמְפֻלָּשׁ.

הצעות הוראה המחשה ויישום

א. פתיחה:

• ניתן לפתוח את הלימוד בפרק בהצגת סיפור של שריפה בבית בשבת.
  נתאר את הדילמה של אדם שביתו נשרף, יש לו הפסד ממון, והוא לא יכול לכבות את השריפה, כי שבת היום!
  (שוב, נניח שאין מדובר במצב של סכנת נפשות..)

נבקש מהתלמידים לתאר מה מרגיש אדם במצב כזה וממה הוא יכול לשאוב כוחות לעמוד בניסיון

• דיון: מהם הדברים שהכי חשוב להציל אם יש שריפה בבית?
  נשמע מהם הדברים שלדעת התלמידים הם הדברים שהכי חשוב להציל,
  ומתוך כך נלמד מה חכמים לימדו שמותר להציל בשבת. (הרחבה ב"הפנמה/ ערכים")

מכאן נלמד על ההגבלה בהצלת חפצים מן השריפה בשבת-  "מתוך שאדם בהול על ממונו

אי שרית ליה – אתי לכבויי" (שבת קיז: ), וניגש ללימוד המשניות בפרק.

ב. דיון על ניצול הזמן בשבת, לאור התייחסות המשנה לספרים ש"אין קורין בהן" בשבת.

ג. רצוי להקרין על הלוח את האיור הממחיש את מושגי התוכן שבפרק: מבוי, חצר, וכו'.
לספר על דרך המגורים בעבר ולהשתמש באיור להמחשת המקומות שעליהם מלמדות המשניות בפרק.

הפנמה/ ערכים

הפרק מונה דברים שונים שמצילים בשבת מן הדליקה, שהם צרכי האדם: כתבי קודש, מזון, ובגדים.

ראוי לשים לב, יחד עם התלמידים, לעובדה שהמשנה מתייחסת ראשונה להצלת כתבי הקודש.
אפשר להסתכל על זה מכמה נקודות מבט: האחת היא קדושת כתבי הקודש, והחובה שלנו לדאוג לשמור אותם.
השניה היא החשיבות של כתבי הקודש עבור האדם.

חשיבות כתבי הקודש מתבטאת גם בכך שחובה לגנוז אותם, גם כאשר הם כתובים בכל לשון והיה אסור לכתוב אותם.

עניין נוסף שעולה מן המשנה הוא ניצול הזמן כראוי בשבת. במשנה מתואר שאסור היה לקרוא בכתובים זמן הדרשה,
משום שחשוב היה יותר, לדעת חכמים, שאנשים ישמעו הלכות ומוסר משיקראו בכתובים.
בהקשר זה כדאי לשאול את התלמידים מה מעסיק אותם בשבת ולדון בנושא זה,
ולהתייחס לכך שכיום לימוד כתובים בשבת הוא טוב ומומלץ..

נושא נוסף שניתן לעסוק בו לאור הלמידה בפרק הוא מסירות הממון עבור קיום מצוות.
בחרנו לעסוק בנושא זה בחוברת במשנה ג', אך ניתן כמובן לעסוק בו כבר בשלב מוקדם יותר של הלימוד, כפי המתאים לכיתה.