מדריך למורה יחידה 30

שבת פרק א משנה ג
גזרות חכמים הקשורות בכניסת השבת

מערך שיעור מוצע

משך הוראה מומלץ: שני שיעורים

א. פתיחה: 'גזרות של אמא' (ראו הרחבה).

ב. צעד ראשון: חלוקת המשנה לפי הזמן שבו עוסקות הגזרות.

ג. צועדים ביחד: לימוד הגזרות ומטרתן בחברותות.

ד. לומדים את השטח: איסוף התשובות מהחברותות והסבר הירושלמי
(לתת קצת חיוך לתלמידים, שכנראה תלמידים בכל הדורות היו דומים…)

ה. מרחיבים את המבט: דיון בסיפור של רבי ישמעאל בן אלישע.

ו. הגעת ליעד: הסבר המשימה ונתינת משקל לביצועה.

תוכן

משנה זו מונה גזרות שגזרו חכמים הקשורות לכניסת שבת ולשבת עם חשיכה. הגזרה הראשונה היא שהחייט או הלבלר לא יצאו עם כלי
העבודה שלהם מרשות לרשות כבר סמוך לחשיכה, שמא ישכחו שהכלי עליהם (מרוב שהם רגילים בו), ויביאו להוציאו בשבת מרשות
לרשות.

הגזרות בהמשך קשורות בעשיית פעולה לאור הנר (להוציא לכלוכים או כינים מן הבגד או לקרוא) שמא זה יגרום לו להטות את הנר כדי
להגביר את האור וכך יעבור על מלאכת מבעיר.

הגזרה האחרונה אינה קשורה לשבת אלא לאיסור אכילה משותפת של הזב עם הזבה בכל יום שהוא.

דווקא בשבת יש צורך בגזרות חכמים שמרחיקות אותנו מן האיסור משום שאנחנו רגילים לעשות פעולות אלו בימות החול, שאז הן מותרות
ורצויות, ועלולים לשכוח ולעשות אותן גם בשבת. (גם הזב והזבה זה עניין דומה).

מבנה

גם במשנה זו, הגזרות אינן מנוסחות בתבנית של מקרה ודין, ולכן במבנה התייחסנו לזמנים שאליהם הגזרות שייכות: הראשונות הן ערב
שבת סמוך לחשכה, לאחר מכן בחשכה, ולבסוף בכל יום. הדרך לזהות שמדובר בחשכה היא שהאיסור הוא לא לעשות דברים לאור הנר –
כלומר בחושך.

הצעות הוראה, המחשה ויישום

א. לפתוח ב'גזרות של אמא': למדתם במשנה הקודמת על גזרות חכמים שנועדו למנוע מהאדם להפסיד את תפילת מנחה. האם בבית
שלכם יש גם 'גזרות'? דברים שההורים לא מרשים לעשות כדי למנוע מדברים חמורים יותר לקרות? המטרה בשאלה זו היא להרחיב את
התופעה, ולהרחיק את ההרגשה שזה רק חכמים שאומרים ש"הכול אסור".

ב. הסיכום של משניות אלו עשוי להיות תהליך חינוכי משמעותי. בשלוש המשניות האחרונות התלמידים למדו על מלאכתה הוצאה ואווירת
השבת, על ארגון הזמן וקדימות הדברים החשובים כדי שהם ינהיגו את הזמן שלהם ולא הפוך, על גזרות חכמים והחשיבות להישמע להן.

מומלץ לתת דחיפה לביצוע משימה זו ברצינות – להעניק עליה ציון ו/או שהתלמידים יציגו את תשובתם בפני הכיתה באופן יצירתי ומעניין.

אפשרות נוספת, במידה ולמורה זה מתאים: המשימה כוללת שאלה כיצד יסבירו את חשיבותו של העיקרון למישהו אחר. לכן אפשר
שהמורה או מישהו אחר יציג דמות של אדם שלא מבין את העיקרון, ישאל שאלות, והתלמידים שבחרו עיקרון זה למשימה יצטרכו להסביר
לו את העיקרון וחשיבותו, כל זה מול שאר הכיתה.

ג. בחוברת לא הובאה התייחסות לסיפא של המשנה: "לא יאכל הזב עם הזבה" (פרט למובא בביאורי המילים). בכיתות המתאימות ניתן
להביא את ההסבר הבא:
כַּיּוֹצֵא בוֹ, לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה.

בדומה לסייגים בשבת שמגנים עלינו שלא נגיע חלילה לידי עשיית מלאכה, חכמים גזרו גזרות נוספות כאשר ראו בחכמתם שאנשים
עלולים להגיע לידי עברה.
אחד התחומים הללו הוא הקשר שבין איש לאשתו. במשנה שלנו מופיעה גזרת חכמים שבה חכמים אסרו על איש ואשתו שטמאים לאכול
ביחד בחיבה ובידידות, כדי למנוע מהם להגיע לידי קרבה אסורה.

הפנמה / ערכים

א. היחס לגזרות חכמים ולטעמי המצוות: הסיפור של רבי ישמעאל בן אלישע (בר פלוגתא של רבי עקיבא, נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע
הכהן הגדול) ממחיש את החכמה המעמיקה שבגזרות חכמים. חכמים הכירו היטב את טבע האדם, לפעמים אף יותר ממה שהאדם מעריך
בעצמו. אפילו אדם גדול, שהיה מגדולי החכמים בדורו, נכשל כאשר לא הקפיד על גזרת חכמים. אדם לא יכול להיות בטוח שהוא לא ייפול
במקומות שאנשים עשויים להיכשל.

כדאי לבקש מהתלמידים לספר על מצבים שבהם הקפידו או לא הקפידו על סייגים או אזהרות (בכל התחומים, לאו דווקא בקודש) ובסוף
זה היה משמעותי (לשני הכיוונים).

רובד נוסף הוא שחכמים גזרו גזרות ואפילו נתנו טעם מפורש, אך יש לגזרות טעם פנימי נוסף, שאותו הם לא אמרו. כך גם בטעמי המצוות.
לכן, גם אם הטעם שאמרו חכמים בטל, עדין קיים הטעם הפנימי ויש לקיים את גזרת חכמים (ובודאי מצוות דאורייתא).

ב. הרחקה בין איש לאישה: לא כדאי להיכנס לפרטים של זב וזבה, אך הנושא של 'בינו לבינה' מעסיק מאד תלמידים בגילאים אלו. כאן יש
הזדמנות לפתוח פתח לדיבור בנושא ההרחקות שבינו לבינה, באופן מתאים והולם את הכיתה ואת הקשר שבין המורה לכיתה. ניתן לומר
שבדומה למלאכות שבת, שהן חיוביות מאד בימי החול אך אסורות בשבת, גם הקשר בינו לבינה תלוי בזמן ובהקשר. הוא חיובי מאד
בזמנים ובמסגרות המתאימות, ומחוץ להם הוא אסור, הוא מזיק. כיוון שמדובר על כוח בעל עוצמה גדולה, יש צורך גדול בהצבת סייגים
וגזרות כדי להימנע מלהגיע למצבים אסורים.