מדריך למורה יחידה 22

פרק ט משנה יג
דיני משכון

מערך שיעור מוצע

זמן הוראה מומלץ: שני שיעורים

א. פתיחה: סיפור מתוך הכתבה על הלוואות בשוק האפור, כהשוואה להבנת ערך המצווה.

ב. צעד ראשון: ביצוע משימה 1 (או גם יצירת תרשים כאמד"ט של המשנה)

ג. צועדים ביחד: לימוד בחברותות של הדינים במשנה בהדגמה על הסיפור של אורית והדס.

ד. לומדים את השטח: איסוף של הלימוד בחברותות ודיון בהשפעה של הדינים על ההלוואה..

ה. מרחיבים את המבט: לימוד המקורות והבנת המעלה המיוחדת בצדקה.

תוכן

המשנה מפרטת את ההגבלות שיש על המלווה (שאנו מכנים אותו נותן ההלוואה לאורך הלימוד כדי למנוע את הבלבול בין המילים מלווה
ולווה) כאשר הוא לוקח משכון מלווה שלא החזיר את ההלוואה במועד שנקבע.

ההגבלות מגנות על הלווה שלא יסחטו אותו: מותר לקחת משכון רק בהסכמה, או באישור בית הדין (ואז גם שלא בהסכמה).

ההגבלות מגנות על צרכיו הבסיסיים של הלווה: אם יש לו רק כר אחד והוא נלקח למשכון צריך להשיבו בלילה, אסור לקחת דברים שעושים
בהם אוכל נפש.

ההגבלות גם מגנות על כבודו של הלווה: אסור להיכנס לתוך הבית לקחת משכון.

ההגבלות מגנות על רכושו: אסור למכור את המשכון, אלא רק לדעת רשב"ג אחרי שלושים יום.

ההגבלות מגנות על האלמנה, שעלולה להיות אשה חלשה מבחינה כלכלית וחברתית.

הערה: הציטוטים במשנה כולם מפרק אחד, אך מפוזרים בין כמה פסוקים שעוסקים במצוות שונות, לכן לא הבאנו את הפרשייה ללימוד.
ובאופן כללי חשוב היה לנו לשמור על התמונה הכללית של המשנה, של ראיית כל ההגבלות על המשכון כיחידה אחת ששומרת על האיזון
בין המלווה ללווה, ולא להיכנס לפרטי הלימוד מן הפסוקים.

במרחיבים את המבט בחוברת יש עיסוק בעצם מצוות ההלוואה, והגדולה של מצווה זו אפילו יותר מן הצדקה. דווקא משום שיש הגבלות
רבות על המלווה, יש צורך להדגיש שמדובר במצווה.

מבנה

המשימה בחוברת שמתייחסת למבנה מבקשת מן התלמידים לקשר בין שאלות לבין החלק במשנה שעוסק בשאלה זו. ניתן גם לבנות
תרשים כאמד"ט, אך בחלק מן המשנה הוא מורכב.

%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%90-%d7%98-%d7%99%d7%92-1%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%90-%d7%98-%d7%99%d7%92-2

%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%90-%d7%98-%d7%99%d7%92-3

הצעות הוראה, המחשה ויישום

א. לפתוח בסיפור מתוך הכתבה בוואלה על הלוואות בשוק האפור (מועתק לכאן ולא בקישור, כי שם יש דברים לא נקיים, הקישור המלא
ב'הפנמה וערכים'). לתאר את המציאות – אנשים מתגלגלים לקשיים כספיים ובלית ברירה פונים לקבל הלוואה מגורמים מפוקפקים כמו
עבריינים. לאחר קריאת הכתבה לשאול – מהי הדרך של התורה לנתינת הלוואות? לחזור על כך שיש מצווה לתת הלוואה (ואיסור לקחת
ריבית!). אסור להיות 'כנושה' – להטריד עד לקבלת ההחזר, אך מותר לקחת משכון בתנאים מסויימים שנלמדים במשנה.

באחת השיחות שניהלה מ' עם חברתה, היא הזכירה את העובדה שהיא במצוקה כלכלית קשה, דבר שלא חמק מאוזניו של העבריין.
"הוא אמר לי שהוא יכול להלוות לי כסף בריבית", העידה מ'. "סגרתי אתו שאני לוקחת ממנו 20 אלף והייתי אמורה להחזיר לו
2,600 כל שבוע. עשרה תשלומים, עשרה שבועות. זאת אומרת, לוקחת 20 אלף, מחזירה 26 אלף".

לדברי מ', השוק האפור שואב את החייבים וגורם להם ללוות עוד ועוד. "לקחתי עוד פעמיים", סיפרה מ'. "פעם אחת לקחתי 3,000
שקל, הלוואה עומדת שנקראת הלוואה אקספרס. אני משלמת ריבית של 300 שקל בשבוע וכל עוד אני לא מחזירה את ה-3,000
ההלוואה לא נסגרת אף פעם".

חוקר: "כשהיית לוקחת את ההלוואות מאותו העבריין, הוא היה מחתים אותך על טפסים?"

מ': "כן, על צילום של תעודת הזהות שלי שמאחוריו רשמתי בכתב יד שאני מתחייבת להחזיר לו את הכסף בזמן עם ריבית".

חוקר: "האם היו מקרים שבהם נדרשת להחזיר כספים ולא החזרת, ומי מטעמו של העבריין החל להפעיל לחצים?"

מ': "הוא היה מתקשר בלי סוף לטלפון הנייד שלי בשביל לקבל את הכסף. רוב הזמן הייתי משלמת כנדרש. הייתה פעם אחת
שהייתי חייבת עדיין אלפיים שקלים ולא שילמתי. הוא התקשר אליי מלא פעמים ולא הייתה לי ברירה. החלפתי מספר טלפון. היו גם
פעמים שהוא דפק לי בדלת וצעק לי מלמטה שהוא רוצה את הכסף. פעם אחת אמרתי לו שאין לי מאיפה להביא את הכסף. הוא
הסביר לי שאני צריכה לעשות מאמצים. ואז שאלתי אותו: 'מה יקרה אם אני לא אחזיר לך?' והוא השיב: 'רק תנסי אותי' וחייך לי מול
הפנים. זה היה איום, חד וחלק".

חוקר: "מה חשבת שיקרה לך אם לא תחזירי לו את הכסף?"

מ': "הוא היה פוגע בילדים שלי".

ב. לדון במליאה לפרטים בשאלות שבשלב ב של החברותות (משימה 2): אילו דינים במשנה מגנים על כבודו של הלווה וכו', כדי
שהתלמידים ממש יראו כיצד הדינים דואגים למקבל ההלוואה לצד הלווה.

הפנמה / ערכים

במשנה יש איזון בין הלווה למלווה. מצד אחד יש למלווה אפשרות לקחת משכון, שהוא אמצעי לחץ להשבת ההלוואה. יחד עם זאת קיימות
די הרבה מגבלות ששומרות על הלווה. המלווה לא יכול לנקוט בכל אמצעי או בכל מחיר כדי לקבל את ההלוואה שנתן, אפילו שזה הכסף
שלו. הוא נמצא בעמדה חזקה הרבה יותר, של אדם שיש לו כסף, לעומת העמדה הפגיעה של האדם שנצרך ללוות, והוא צריך לזכור
שנתינת ההלוואה היא מצווה של עזרה לאדם שלא ייפול. ההלוואה יכולה לעזור לאדם שלא יצטרך לבקש צדקה אלא יצליח להשתקם בזכות ההלוואה שקיבל.

בקישור הזה שלא מתאים לתלמידים (אולי אפשר להעתיק חלק) אבל חשוב שהמורה יקרא, יש תיאור של הלוואות בשוק האפור-שחור
שעבריינים נותנים. כדאי לתת זאת בתור השוואה לתלמידים – כיצד נותנים הלוואה כמצווה (ללא ריבית, בלי איומים, עם מגבלות על
המשכון) לעומת כיצד ניתנת היום הלוואה ממקורות מפוקפקים.

ערך נוסף המופיע ביחידה הוא הדאגה לשיקום של מי שמך, לא רק נתינת צדקה שפותרת באופן מקומי, אלא לעזור לו לצאת מן המצב
שאליו הוא נכנס, ואחת הדרכים לכך היא ההלוואה, דרך נוספת היא לעזור לו למצוא עבודה שישתכר בעצמו. המדריך בחוברת מספר
לתלמידים על עמותות העוסקות בדברים מעין אלו, ואפשר לפרט עליהן לתלמידים.