איסור לשון הרע קיים, כמובן, גם בצבא. לכן, באופן כללי צריך להיזהר שלא לומר דברים רעים על פלוני, גם אם הם נכונים.
לשון הרע לשם מניעת נזק
אמנם, לעתים ישנו היתר לאמירת לשון הרע, כאשר המטרה היא מניעת נזק. מקור הדברים הוא בגמרא בשבועות לט: (וברש"י שם), שמבואר ממנה שאדם צריך לדעת שהשותף שאיתו עושה עסק הוא אדם נאמן[1]. אולם, כיצד יידע האדם את כל הפרטים על שותפיו לעסקים? מחדש החפץ חיים (ד', יא, מקור חיים, ס"ק מ"ד), שמסוגיה זו משמע שצריך לבדוק מה טיבו של אדם שעמו עושים שותפות עיסקית, ולשם כך מותר לברר עליו פרטים אצל אנשים אחרים. מכאן, שמותר לומר לשון הרע כאשר מנסים למנוע נזק, כגון בירור על אדם קודם כניסה עמו לשותפות בעסקים. סיטואציה נוספת שבה ניתן לומר לשון הרע בשביל למנוע נזק היא בבירורים על שידוכין.
סייגים להיתר
לעיתים, גם בצבא ישנו צורך באמירת לשון הרע, כגון כאשר ישנו חייל שעושה דברים שיכולים לסכן את הפעילות וכדומה, ויש צורך לספר על מעשיו כדי שיתן עליהם את הדין. אולם, ישנן כמה שאלות שאדם צריך לשאול את עצמו קודם שהוא מספר לשון הרע לצורך (המוזכרים בחפץ חיים):
דרכים חלופיות
א. האם ניתן לפתור את הבעיה גם בלי אמירת לשון הרע? לעתים ניתן לשוחח עם החייל עצמו מבלי צורך לומר לשון הרע.
הפורום
ב. מהו הפורום שבו צריך להשמיע את הדברים הרעים? האם כל הפלוגה אמורה לשמוע זאת? לעיתים המפקדים רוצים לחנך את כל הפלוגה, ולכן הם אומרים בעיות של אדם מסוים בפני כל הפלוגה. אולם, לא תמיד יש צורך בכך, ולא תמיד יש צורך לומר את שם החייל שבו מדובר. גם כשרוצים לחנך, צריך להיזהר בלשון הרע מיותר.
חשש 'ניפוח'
ג. גם כאשר יש צורך באמירת לשון הרע, צריך להיזהר שלא להוסיף פרטים מיותרים ו'לנפח' את הדברים. בנוסף לכך, צריך להיזהר שלא להוסיף הלצות וכדומה, המוסיפות ללשון הרע ממד של פגיעה מיותרת.
הלבנת פנים
ד. גם במקרים בהם מדובר בלשון הרע מותר, צריך להיזהר מהלבנת פני חבירו. חז"ל אומרים שהמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים, וישנם פרשנים רבים שתפסו זאת כשפיכות דמים ממש. לכן, צריך להיזהר שלא להלבין את פני החייל בפני כל הפלוגה, ויש צורך ברגישות וזהירות רבה בכל העניינים הללו, בעיקר בצבא.
האם התועלת גדולה מהנזק
ה. האם התועלת שנשיג באמירת הלשון הרע גדולה מהנזק? לעתים החייל עשה דבר שהוא אכן לא בסדר, אולם פרסום הדברים גורם לאותו אדם נזק הרבה יותר גדול מאשר הדברים השליליים שעשה. במקרה זה אין היתר באמירת לשון הרע.
הקפדה על ענייני לשון הרע איננה פשוטה, והיא חשובה באופן מיוחד בצבא. הסתכלות חיובית יותר אחד על השני, גורמת גם לראיה חיובית יותר שלנו בשמים: הדן חבירו לזכות – גם בשמים דנים אותו לכף זכות.
[1] בגמ' שם מבואר שגם מי שגורם להשביע את חבירו נקרא רשע, כי היה צריך לבדוק מיהו האדם אשר עמו הוא עושה עסק, על מנת שלא להגיע למצב שבו יאלץ להכריח אותו להשבע כאשר הכסף ניזוק.
אין תגובות