חלק זה של פרק ה כולל משניות תיאוריות שמתארות את סדר הקרבת קרבן הפסח. בעזרת האיורים המעטרים את היחידות ודברי הדמויות אנו מנסים להעביר את האווירה המיוחדת ששרתה בזמן הקרבת הקרבן. כדאי לנסות במהלך הלימוד להעביר את עוצמת המאורע.
אפשר לצפות בתמונות של מכון המקדש ברשת, מעט קטנות אך יפות לרדת למטה בעמוד) http://gmaranet.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=62
המשניות נלמדות ברמה בקיאותית כדי לאפשר לימוד רציף של הפרק כולו והתרשמות מהתהליך בשלמותו.
משך הוראה מומלץ: 2-3 שיעורים
מטרות
- הישג הבנה ופרשנות: התלמיד יבין את תהליך הקרבת קרבן הפסח כפי שמתואר במשניות.
פתיחה
בשונה מיחידות אחרות בהן אנחנו מציבים את המטרות בפני התלמידים בצורת שאלות, כאן אנחנו מזמינים את התלמידים לשאול שאלות על קרבן הפסח. עד כה הם למדו הלכות הקשורות לקרבן, אך לא למדו כיצד היו מקריבים אותו בפועל. כדאי לעורר את התלמידים לשאול על פרטי המאורע, על כמויות האנשים, על האווירה, על פרטי ההקרבה ועוד.
גוף השיעור
משנה ה
משנה ה עוסקת במסגרת הכללית של ההקרבה – שלוש כיתות, ובהתחלה, ההכנות.
משימה 1 מבקשת מהתלמידים לשים לב למה שמתואר במשנה ולסדר את הנושאים לפי סדר הפעולות.
משימה 2 מבארת מהם הבזיכים שהכהנים היו מחזיקים.
משימה 3 מפרטת יותר את ההכנות להקרבה, כאשר התלמידים צריכים להעתיק ולהשלים את הנאמר במשנה בלשוננו.
משנה ו
משנה ו מתארת כיצד היו נעשות ארבע העבודות המכשירות את הקרבן בהקרבת קרבן הפסח. במשימה 4 ישנה תזכורת מהן הפעולות (לאחר שנלמדו במשנה ב). הפעולה היחידה שאינה כתובה באותה מילה במשנה היא ההולכה, שנעשת על ידי כך שהכהנים מעבירים מאחד לשני את הבזיכים, לוקחים את המלאים ומעבירים את הריקים כדי שיתמלאו בדם של קרבן נוסף.
מה שבולט בשלב זה זו היעילות והמהירות שהיו עושים זאת, ויחד עם זה שהכל נעשה בצורה יפה, מסודרת, מכובדת, עם כלים מזהב וכסף בשורות מסודרות של כהנים (ניתן לחזור ולהתבונן בתמונה בעמוד 75).
משימה 5 מבקשת מהתלמידים לראות שהשלב הראשון מתואר במשנה ו, והשלב השני של הקטרת האמורים על אש המזבח במשנה י, בסוף הפרק.
משנה ז
משנה זו עוסקת בעיקרה בקריאת ההלל בזמן קרבן פסח (אפשר לתת לתלמידים לדמיין, כדאי גם לראות את התמונה בעמוד הבא), ובתחילתה סדר כניסת הכיתות.
משימה 6 עוסקת במבנה המשנה, אם יש קושי אפשר להציע לתלמידים להסתכל על הכותרות שבסעיף ב ולהיעזר בהן בשביל לחלק את המשנה.
במשנה זו פעולות רבות, שרק על חלקן מתואר מי עשה אותן. לכן במשימה 7 התלמידים מתבקשים לכתוב מי עשה כל אחת מן הפעולות, בהתחלה זה פשוט יותר אך מתחיל להיות מורכב בהמשך.
משימות 8-9 עוסקות בהבנה בסיסית של המשנה.
דרך מספר הפעמים שקוראים את ההלל לומדים על החריצות, הזריזות והמיומנות שבהן היו הכהנים עובדים בזמן הקרבה. הדברים של חן בהתחלה ושל יוחאי בסוף נועדו כדי להסב לכך את תשומת לב התלמידים.
משנה ח
משנה ח היא משנה מעט מורכבת. המשפט המרכזי הוא שהקרבת קרבן פסח בשבת זהה להקרבת קרבן פסח ביום חול (על כך במשימה 10).
הכהנים היו מדיחים את העזרה גם בשבת. במשנה ישנו משפט קשה 'שלא ברצון חכמים'. ישנו הסבר בחוברת שמבוסס על דברי פרשנים שאותו נראה לנו נכון ללמד תלמידים. ניתן גם לראות הסברים נוספים.
מכיוון שרצף לימוד המשניות חשוב לא התייחסנו לדברי רבי יהודה בסיפא של המשנה.
משנה ט
משנה ט מתארת כיצד היו מפשיטים את הקרבן כדי להוציא לאחר מכן את החלקים שקרבים על גבי המזבח. המשנה מתארת אף חלק זה, שנעשה בצורה מאד יפה, למרות הצפיפות וריבוי האנשים. היתה עזרה הדדית שסייעה לעשות זאת בצורה יעילה ומהירה.
משימה 11 מבקשת מהתלמידים להשלים את המילים החסרות לפי המשנה, הם אינם צריכים להמציא את המילים אלא להסתכל במשנה ובביאורי המילים ולקחת את המילים משם. גם התיאור של השימוש בידיים במקום מקלות בשבת הוא משמעותי.
משנה י
משנה י מסיימת את תיאור הקרבת קרבן הפסח.
במשימה 12 התלמידים מתבקשים להבין את הפעולות (שכמו שנרמז במשנה ו עיקרן הוא ההקרבה על גבי המזבח). על סעיף ב התלמידים יכולים לענות על ידי קריאה של ביאורי המילים, שבעצם רק את ההקטרה על גבי המזבח עושה הכהן.
חשוב לשים לב שהסיפא של המשנה עוסקת רק במקרה שערב פסח חל בשבת ואי אפשר לצאת מבית המקדש ולטלטל את הקרבן. לכן הכיתות יוצאות ומחכות בבית המקדש, והשלישית נשארת עומדת בעזרה כי אסור לשבת בעזרה. בצאת השבת יוצאים וצולים את הפסחים (כאן ניתן לחזור על כך שאסור לשבור עצם בקרבן פסח והצליה נעשית בשלמות.
סיכום
כדאי לחזור לשאלות התלמידים ולראות האם ענו על השאלות והסבירו את המושגים.
למשימת הסיכום ניתן לתת ציון, וזוהי הערכה חלופית במקום מבחן על פרק זה.
אין תגובות