יחידה זו יש ללמד בכיתות שזו להן הפעם הראשונה שהן לומדות בשיטה ההישגים. בחוברת לתלמיד היא מופיעה בפתיחה לחוברת, תחת הכותרת כאמד"ט.
כאמד"ט הוא כלי שפותח עבור הבנת מבנה משנה הלכתית, מה שמסייע ואף חיוני להבנת המשנה.
הרעיון הוא לתת להם כלי טכני זה כדי שיתמודדו באופן עצמאי עם לימוד משנה אף ללא תיווך המורה.
תהליך אירגון המשנה מתבצע בשני שלבים, נפרט אותם כעת עם הצעות להוראה:
1. חילוק ואפיון.
בשלב זה יש לחלק את המשנה ולאפיין את החלקים לפי התפקידים המבניים השונים שבהם.
המאפיינים הם: כאמד"ט: כותרת, אומר, מקרה, דין וטעם.
א. לימוד המאפיינים השונים במליאה, על ידי דוגמאות פשוטות.
כדאי לתת דוגמא למשפט מחיי התלמידים ואז לקרוא יחד עם התלמידים את ההגדרות לאפיונים השונים הנמצאות בחוברת ולהדגים במקביל על המשפט שכתוב על הלוח.
דוגמאות למשפטים:
• הנחיות לפתיחת שנה: ההורים והמורים אומרים שבתחילת שנת לימודים יש לארגן את התיק עם כל הציוד הנדרש כדי לפתוח את השנה ב'רגל ימין'.
• הוראות לאימון הקרוב: כאשר רואים שהחבר לקבוצה מתעייף, צריך להשתדל להתקרב אליו ולעזור לו, כדי לחזק את כוחה של הקבוצה, מהמאמן.
• כללי התנהגות במגרש: בהוראת המנהל משחקי כדור מותרים רק בתוך גבולות המגרש ובהשגחת מורה כדי לשמור על בטיחות התלמידים.
• גל, שים לב לכלל הבא: אסור לדרוך עם נעליים על הספה, מפני שהיא מתלכלכת כתוצאה מכך. תודה, אמא.
הצעה לפעילויות:
– כדאי לתת לתלמידים לחבר לבד משפטים אך לעשות זאת בשלבים ובמידות קושי שונות:
להביא משפט שחסר בו המקרה הדין או הטעם והתלמידים ישלימו באופן עצמאי או באמצעות תרמילון למתקשים.
להתחיל במשפטים פשוטים ולעבור למורכבים.
– לתת לתלמידים להציע משפטים בפני המליאה והכתה תחלק אותם לכאמד"ט. יש לומר לתלמידים שמדובר במשפטים שנותנים הוראות או כללים (מה שדומה למשניות הלכתיות).
– כל קבוצה תכתוב הוראות להתנהגות בכתה/ להליכה בטוחה לבית הספר/ להתנהגות בחצר/ ללימוד יעיל באמצעות מבנה הכאמד"ט. אחר כך כל קבוצה תעביר לחברתה את מה שכתבה והקבוצה השנייה תחלק לכאמד"ט.
ב. עבודה עצמית של התלמידים על חלוקה ואפיון במשפטים פשוטים – בחוברת בעמודי הכאמד"ט. בחוברת יש תרגול של זיהוי, חלוקה, ואף כתיבה של משפטים לפי הרכיבים השונים.
ג. חלוקה ואפיון במשניות פשוטות, באמצעות דף העבודה המופיע בסוף הקובץ.
כדי לסייע לתלמידים בחלוקת המשנה ואפיון מרכיביה ניתן להשתמש ב'טיפים' הבאים:
הקל ביותר לזיהוי הוא האומר. כאשר האומר לא מופיע זהו תנא קמא. כמו כן כאשר יש כמה אומרים למקרה אחד במשנה הדבר מסמן מחלוקת.
המקרה הוא המצב בו עוסקת המשנה – פעמים מדובר ממש ב'מקרה' בלשון שלנו, ובפעמים אחרות מדובר בזמן או באדם שבו עוסקת המשנה, או בתנאי שבו תלוי הדין: אם ______ ניתן לזהות מילות תנאי.
הדין הוא כיצד יש לנהוג בהתאם למקרה המופיע במשנה. אין דין ללא מקרה.
במקרים רבים ניתן לזהות את הדין על ידי מילות דין: כשר, פסול, חייב, טמא, טהור, יצא, לא יצא ועוד (הרשימה המלאה מופיעה בחוברת)
הטעם בדרך כלל מופיע סמוך לדין, ויש בו הסבר לדין, גם הוא מתאפיין במילים: מפני, שנאמר, שמא, תלמוד לומר. ברוב המשניות הטעם לא כתוב אך התלמידים צריכים לדעת שהוא קיים, ובהמשך הלמידה יזהו אותו.
הכותרת – כשמה כן היא, כותרת למשנה, אינה מופיעה בכל משנה, אם היא מופיעה היא תופיע בהתחלה.
כדאי לבחור כמה מהמשניות שלהלן ולתרגל את החלוקה והאפיון יחד עם התלמידים, וחלקם לתת לתרגול עצמי. המשניות מופיעות לפי רמת הקושי ומספר המרכיבים המופיעים בהם. במשניות אלו לא מופיעה כותרת.
ניתן להוריד את הדף עם המשניות וההוראות מהרחבות ליחידת מבוא לכאמד"ט.
המשניות מופיעות מחולקות בעמוד הבא.
1. שופר שנסדק ודבקו – פסול
דבק שברי שופרות – פסול
(ראש השנה ג, ו)
2. שלוחי מצוה – פטורין מן הסוכה
חולין ומשמשיהן – פטורין מן הסוכה.
(סוכה, ב, )
3. ביצה שנולדה ביום טוב
בית שמאי אומרים: תאכל
ובית הלל אומרים: לא תאכל.
(ביצה א,א)
4. סוכה על גבי סוכה
העליונה כשרה והתחתונה פסולה
רבי יהודה אומר
אם אין דיורין בעליונה – התחתונה כשרה:
(סוכה א,ב)
5. בשלשה במרחשון
שואלין את הגשמים
רבן גמליאל אומר
בשבעה בו
חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת:
(תענית א,ג)
שתי המשניות הראשונות כוללות אך ורק מקרה ודין. בכל משנה שני דינים.
את הדינים קל לזהות על ידי מילות המפתח: פסול, פטורין. ניתן לתת לתלמידים לחלק את המשנה באמצעות מילות הדין. מילת דין מגיעה בדרך כלל לאחר המקרה .
המשנה השלישית כוללת בתוכה גם אומר, כאשר יש מחלוקת לגבי הדין של המקרה: ביצה שנולדה ביום טוב.
על ידי המילה לא אפשר לזהות שמדובר בדין.
במשנה הרביעית ישנה מורכבות נוספת: הדעה הראשונה מופיעה ללא אומר, ואילו הדעה השניה מתייחסת לאותו מקרה, אך מוסיפה תת מקרה נוסף ודין.
את המקרה שמביא רבי יהודה אפשר לזהות על ידי המילה 'אם'.
את המשנה החמישית הבאנו משום שיש בה טעם. כדאי להתמקד בכך,
אפשר לזהות שמדובר בטעם על ידי המילה כדי.
חלקה הראשון של המשנה מורכב יותר לזיהוי – מהו המקרה ומה הדין. לפי המחלוקת ניתן לזהות.
לכל מאפיין אות (האות הראשונה של המילה- א-אומר, כ- כותרת וכו') וצבע המסמנים אותו. התלמידים מעתיקים את המשנה לפי חלקיה על מדבקות מיוחדות המסומנות באות ובצבע בהתאם למרכיבים השונים. המשניות המופיעות בחוברת, כמו כאן, מחולקות חלוקה בסיסית לפי שורות, מה שמקל על התלמידים את החלוקה והאפיון.
2.קישור
השלב המסיים הוא קישור המרכיבים השונים לרצף, שהופך את המשנה לתרשים זרימה.
איזה דין שייך לאיזה מקרה? לאיזה אומר שייך הדין? איזה דין הטעם מסביר? לחבר ולמתוח קוים בין החלקים השונים.
כדאי שתלמיד יסדר את המדבקות בדף, המדבקות ניתנות להסרה ולכן חשוב לחתת לתלמידים ליצור את התרשים ולסדר מחדש.
כדאי לבחור משנה ולארגן אותה בתרשים על הלוח, ולאחר מכן לתת לתלמידים להתמודד עם קישור של משנה אחרת. להלן התרשימים של המשניות:
ככל שהתלמידים יעבדו פעמים רבות יותר עם כלי זה, הם ירכשו מיומנות זו, ויעשו זאת בקלות רבה יותר. רכישת המיומנות הזאת תסייע להם מאד בהבנת משניות.
המבנה בעצם מזמן את שאר הפעילויות במשנה. לאחר התמונה הכללית ניתן לברר ולהעלות שאלות בעקבות המבנה:
מה פירוש המקרים (הבנה ואוצר מילים/סגנון)?
איזה מקרה קשור לאיזה דין??
מהו הטעם?
שאלות אלה הם כלי להתבוננות מעמיקה במשנה ומפתח להבנתה.
אין תגובות