שבת פרק ז משנה ב
ל"ט אבות מלאכה

תוכן

משנה זו מפרטת את ל"ט אבות מלאכה. המלאכות מופיעות בארבע קבוצות: מלאכות הנעשות לצורך אפיית לחם, מלאכות שנעשות לצורך
הכנת בגדים, מלאכות שנעשות לצורך הכנת ספרים העשויים קלף, ומלאכות נוספות. כל המלאכות הללו הן מלאכות שנעשו במשכן:
המלאכות של הכנת הפת נעשו כדי להכין את הצבעים למשכן (כפי שהיו מכינים פעם), המלאכות להכנת בגדים ועורות נעשו לצורך הכנת
היריעות והכיסויים למשכן, הבניה, הכתיבה, ההוצאה מרשות לרשות נעשו לצורך בניה ופירוק של המשכן.

כל אחת מן המלאכות היא מלאכה שעושה שינוי בחפץ, ומקדמת אותו לשם הצרכים של האדם. הקבוצה הראשונה והשניה היא הצרכים
הפיזיים של האדם – אוכל, בגדים, וכן הקבוצה האחרונה שהיא לצרכי הבית. באמצע יש את הספר שזהו צורך תרבותי של האדם.

כל אחת מקבוצות אלו נלמדת בנפרד ביחידה זו, וכדאי ללמד משנה זו בנחת ולהקדיש לה את הזמן הראוי כדי שרשימת אבות המלאכה
תהפוך מרשימה אצל התלמידים למשהו מובן וקשור בחיים.. לרבות מן המלאכות יש סרטונים הממחישים פעולות האלו במצגת המצורפת
ליחידה.

לקריאה נוספת:

פירוט אבות המלאכה והסברים

הרב דב ברקוביץ על לט אבות מלאכה

http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9367

מבנה

למשנה פתיחה וסיום המונות את מספר אבות המלאכות, וביניהן רשימת אבות המלאכות לפי סדר תהליכים ייצור הלחם, הבגד וכד'.

הצעות הוראה, המחשה ויישום

חלוקת המשנה ומלאכות הכנת הלחם (2)

א. פתיחה: תזכורת שאת המלאכות לומדים ממלאכת המשכן. לשאול (ולכתוב על הלוח) מהן המלאכות שהתלמידים זוכרים שנעשו
במלאכת המשכן. כדאי כבר אז למיין את המלאכות לפי הקבוצות השונות. אפשר לתת 'קביים' לשאלה זו: מה היה צריך בשביל יריעות
הבד של המשכן? מה בשביל כיסויי עורות האיילים? מה בשביל הבנייה עצמה? בשביל צבעים שנעשו מצמחים? לשים לב שלא מדובר על
מלאכות של תפקוד המשכן אלא על הבנייה בלבד.

ב. המחשת המלאכות להכנת הפת חשובה להבנה אמתית של התלמידים. ניתן לעשות זאת באמצעים שונים לפי מה שמתאים לכיתה או
למורה:

אפשרות 1: להקרין סרטונים המדגימים את המלאכות, קישורים נמצאים במצגת המלווה את היחידה. אפשרות דומה היא לערוך את
השיעור בחדר מחשבים, ולאפשר לכל חברותא לעבור על המצגת בעצמם ולצפות בסרטונים, וכך לבצע את המשימה הנדרשת.
(שימו לב שגם מלאכות הבגד ממוחשות באמצעות סרטונים, ולכן כדאי כעת להמחיש באפשרות 2)

אפשרות 2: להביא שיבולים של חיטה או שעורה, וכן קמח ונפה, ולהדגים באופן ממשי את הפעולות (כדאי לעשות זאת בחוץ).
אפשר לעשות זאת באופן חווייתי עוד יותר כך שהתלמידים בעצמם יצטרכו לבצע את המלאכות, ולצלם את הדגמת כל אחת מאבות
המלאכה, ולבסוף לכתוב אותו במחברת. די קשה לטחון חיטה לקמח בכמות מספיקה ולכן צריך להביא גם קמח להדגמה זו.

ג. לאחר לימוד אבות המלאכה כדאי להתעכב מעט על דיון בתולדות. רבות מן המלאכות שאנו נמנעים מלעשותן בשבת הינן תולדות,
וחשוב שהתלמידים יבינו את ההיגיון שבדבר. מומלץ לתת דוגמאות נוספות של תולדות לאבות המלאכה השונים.

מלאכות הבגד (1)

ד. את מלאכות הכנת הבגד ניתן ללמד בכמה אופנים שונים:

אפשרות 1: בעבודה עצמית במשימה 3 בחוברת. בדרך זו מומלץ להקרין קודם לכן את הסרטונים במצגת המלווה את השיעור.

אפשרות 2: בלמידה שיתופית כיתתית: לחלק את הכיתה לקבוצות, כל אחת מן הקבוצות לומדת מלאכה אחת או שתים, ומלמדת את
הכיתה. הלימוד הוא קצר ואינו קשה, ואפשרי גם להכנה בבית. בדרך זו כדאי להקרין את הסרטונים לאחר כל אחת מן הקבוצות (וטוב יותר
אפילו, אם אפשר לתת לקבוצות לצפות, כל אחת בסרטון המתאים לה, ושהתלמידים ייעזרו בו כדי ללמד את הכיתה). כל אחת מן הקבוצות
שיש לה הלכות רלוונטיות נפוצות, צריכה גם ללמד הלכות שלומדים ממלאכה זו (ראו בהמשך קישורים לפניני הלכה). את המלאכות
המוזכרות בקבוצה 4 – ניתן לתלמידים הזקוקים לאתגר, והם יזדקקו לצפות בסרטון של הרב אורי זוהר על האריגה.

ניתן לעשות זאת באופן פיזי כמו מפעל – כל קבוצה מתמקמת במקום אחר בכיתה, והכיתה עורכת מעין 'סיור' בין הקבוצות לפי סדר
המלאכות.

החלוקה לקבוצות:

1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר, הַמְלַבְּנוֹ,
2. וְהַמְנַפְּצוֹ, וְהַצּוֹבְעוֹ,
3. וְהַטּוֹוֶה,
4. וְהַמֵּסֵךְ, וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין, וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין.
5. הַקּוֹשֵׁר, וְהַמַּתִּיר,
6. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת.

ה. כדאי ללמד מעט הלכות הנלמדות מאבות המלאכה השונים. הדברים מובאים בבהירות בפניני הלכה.

קישור לדף הכללי של מלאכות הבגד

גוזז

מלבן

קושר

תופר

ו. במשימה 6 התלמידים מתבקשים למצוא את התכונות המאפיינות את כל אבות המלאכות. השאלה הזאת היא בסיס לדיון הערכי –
מהותי בשביתה ממלאכה בשבת. שאין הכוונה לא להתאמץ, הרי בכתיבת שתי אותיות אין מאמץ. אלא המטרה היא לשבות ממלאכה –
מלאכת מחשבת. כלומר לשבות מהפעולות שיוצרות שינוי בחפץ, שהאדם מפתח על ידן את העולם וקשורות בצרכי האדם. אין הכוונה
למלאכות קשות, או למלאכות יד.

ז. בחוברת הובא הסבר על מלאכת "מכה בפטיש", ללא משימות, ניתן לקיים דיון עם התלמידים, ולשאול: אילו פעולות יכולות להיות
שייכות למלאכה זו?

ניתן להיעזר במקורות הבאים:

הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה:
"מלאכת 'מכה בפטיש', שעניינה פעולת גימור. כמו למשל, לאחר סיום בניית הבית, לפעמים יש בקיר אבנים בולטות, ומכים עליהן בפטיש
כדי ליישר את הקיר. וכן לאחר שעשו כלי ממתכת, נותרו בו לפעמים בליטות, והיו מכים עליו בפטיש כדי ליישרו.
מתולדות מלאכה זו, תיקון כלים מקולקלים, והוספת שכלול בכלים שנגמרה עשייתם. וכן עשיית חלון בקיר כדי שיכנס דרכו אוויר ואור
(רמב"ם י, טז) ופעמים שנחלקו בגמרא (שבת קב, ב)  במלאכות שונות אם הן אסורות  משום 'בונה' או משום 'מכה בפטיש'."

דוגמאות נוספות: http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=1735

ח. משימת הסיכום  מתייחסת רק למשימה ב'. בכיתות שבהן נלמדה גם יחידה 24 – משנה א – כדאי לשנות את משימת הסיכום
כך שתתייחס לשתי המשניות: נבקש מהתלמידים להציג/ להסריט מקרה של שוגג או כמה אבות מלאכה.

הפנמה / ערכים

ראשית יש בלימוד ל"ט אבות מלאכה לימוד של 'ששת ימים תעשה מלאכה', של העשייה. בדור של טכנולוגיה התלמידים בדרך כלל לא
מודעים לכמות ההשקעה והתהליך שעל ידם נוצרים הדברים הבסיסיים שהם רגילים להשתמש בהם. המפגש עם התהליכים מלמד את
התלמידים שירקות לא גדלים בסופר והבגדים לא נוצרים בחנות. כשהתורה מצווה אותנו לשבות בשבת, היא מצווה אותנו קודם לכן ששה
ימים לעשות מלאכה, לא להיות פאסיביים אלא פועלים ועושים.

מתוך ההבנה הזאת אפשר להבין מה אסור בשבת,כפי שנכתב לעיל בהתייחסות למשימה 6 – בשבת אנחנו לא יוצרים ובונים את עולם
החול. בשבת אנחנו מצווים לשבות.
דיברנו על כך שזה בשביל לזכור את המטרה של עולם החול, של הנקודה הפנימית של עשיית המלאכה. אפשר להוסיף שבשבת אנחנו
משחררים את כוחות היצירה שלנו כדי לעסוק בקדושה.

סרטונים להדגמה:

סרטוני קציר חיטה:א, ב

טחינת קמח בנאות קדומים

מרקד

(קצת ארוך ועם הסברים כמה חשוב לנפות)

מדקה 2:40 עד 3:50 קצירה, זרייה וטחינה כמו פעם

גזיזת צמר של כבשה

טווית צמר

אריגה על נול עתיק

אריגה מודרנית

הדגמות מתוך שיעור של הרב אורי זוהר: ניפוץ (דקה 13:30) טוויה (בעבר ובהווה, דקה 33)

שיעור של הרב אורי זוהר  שמפרט ממש את תהליך האריגה, אפשר ב4 דקות ראשונות לראות את כל תהליך האריגה